הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) פירסמה לראשונה כללי אתיקה רפואית לשימוש באינטרנט וברשתות המדיה החברתית כמו פייסבוק, טוויטר ודומיהן. במסמך שהופץ לרופאים, המכיל 20 עמודים, מפורטים כללי התנהגות בנוגע לייעוץ רפואי על גבי האינטרנט, יחסי מטפל-מטופל, שיח בין רופאים ברשת, פרטיות ואבטחת מידע ופרסום.

ד"ר תמי קרני (צילום: פרטי)

ד"ר תמי קרני, יו"ר לשכת האתיקה של הר"י (צילום: פרטי)

המסמך גם כולל סדרה של מקרים לדוגמא, בהם חרגו רופאים לדעת מחברי המסמך מכללי האתיקה הרפואית בעת שימוש שעשו ברשת האינטרנט ובמדיה החברתית. את המסמך כתב צוות שבראשו עמדה ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י, כלל גם שלושה עורכי דין: גילי שילת, קרן אלדר ורויטל קדם ואת גב' מישל גלקין.

בין הכללים שנוסחו עתה במסמך החדש:

- על הרופא המשתמש במדיה חברתית וברשת האינטרנט לשמור על הפרדה מוחלטת בין זהותו המקצועית לבין זהותו האישית. "על הרופא להימנע ממתיחת ביקורת או מאמירות אישיות הקשורות למטופלים.... על הרופא להימנע מיצירת קשר בעל אופי אישי, חברתי ולא מקצועי עם מטופלים. בכלל זה יימנע מהצעת 'חברות' או קבלת הצעה כזאת.

- "הרופא לא יעשה שימוש בתקשורת המקוונת ובמדיה החברתית לחיפוש מידע על ההתנהלות האישית של מטופליו, גם לא לצורך מעקב אחר מצבם הרפואי".

- "הרופא לא יפרסם במדיה החברתית (כמו פייסבוק או טוויטר, מערכת ד.א.) פרטים מזהים של מטופלים גם כ'סיפורי מקרה' תוך בקשה לקבל עמדה מלומדת של קולגות שהם עמיתיו וחבריו".

מסמך כללי האתיקה הרפואית מדגיש את הצורך של הרופא בהפעלת שיקול דעת זהיר והקפדה על סודיות רפואית וחיסיון על הפרטים של המטופלים בעת שימוש במדיה החברתית ובתקשורת המקוונת. בין השאר, לא להציע טיפול או ייעוץ רפואי פרטני דרך התקשורת הדיגיטלית וברשתות החברתיות אם לא נוצרו קודם לכן יחסי רופא-מטופל וללא הסכמה מפורשת ומתועדת של המטופל.

"שמנו על עצמנו, כמטפלים וכמרפאים, מגבלות וקיבלנו על עצמנו כללי התנהגות מקצועיים", נכתב במסמך, "אותם כללים חלים גם ברשתות החברתיות – והם אף מתעצמים, בשל ההד הרחב. מתפקידנו לעצור או לכל הפחות להזהיר את המטופל, מלוותר בחיפזון על הפרטיות שלו, בעיקר כאשר הדבר נעשה במדיה החברתית, החשופה לכל. המטופל עלול להתחרט על התפשטות המידע האישי שלו כאש בשדה קוצים - לכשיבריא ממחלתו".

בנוסף, נכתב במסמך, "אל לרופא 'למכור' טיפול רפואי מיותר לאדם, מה שעלול לעלות בבריאותו... השימוש במדיה לצורך פרסום עצמי – מפתה ככל שיהיה – צריך לעמוד בסטנדרטים מוקפדים. וכמובן גם לא להיות מנוצל לרעה לפגיעה בעמיתים".

לפיכך, נאמר במסמך כללי האתיקה, גם במתן ייעוץ מקוון, יש לנהוג בזהירות ועל פי עקרונות הבסיס של האתיקה הרפואית - אלו המחייבים אותנו לעשות למטופל טוב, לא להזיק ולשמור על פרטיותו. "לעתים, המשמעות של הדבר היא להפנות את המבקש, לטיפול 'קונבנציונאלי' במרפאת הרופא או בבית החולים, - וזאת למרות רצונו של המטופל בתשובה מהירה ומיידית", נכתב.

בנוסף, נקבע כי "יש לכלול בתיק הרפואי של המטופל שמתנהל בידי הרופא או במוסד רפואי מסמך שבו מאשר המטופל את הסכמתו ואת ידיעתו לסיכונים הנובעים מטיפול וייעוץ הנעשים בתקשורת מקוונת".

בהקדמה לסדרת הכללים כתב ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית, בין היתר: "מהפכת המידע וההתקשרות הדיגיטלית המתרחשת אל מול עינינו, השפיעה על סביבת העבודה והחיים של הרופאים והמטופלים כאחד - ובקצב שלא היה ידוע עד כה. אנחנו נמצאים איפוא בנקודת זמן שבה קצב השינויים הולך ומתגבר באופן מואץ. הכול דינמי, בלתי יציב ואף כמעט בלתי ניתן להגדרה. כך מגיעה לשיאה תפיסת העולם הפוסט־מודרנית שבה הגבולות מטושטשים ואין בה הייררכיית ערכים ברורה ולעתים, ללא הבדל ברור בין טוב לרע.

"בעולם חדש זה יש חשיבות מיוחדת לקביעה ולהגדרת כללי אתיקה רפואית בכל הנוגע ליחסי רופא־מטופל - ואסור שיהיו פרוצים. בין היתר, אנו הרופאים זקוקים לכללים, מאחר שלא תמיד ולא בכל מצב, הרופא בשטח יכול להביא בחשבון את כל ההשלכות של התנהגותו ולבחון באיזה אופן היא נתפסת על ידי אחרים.

"יתרונם של הכללים שגיבשה קבוצת עבודה שהשקיעה מאמץ וחשיבה הוא בכך שהם מהווים מורה נבוכים. הדוגמאות המובאות במסמך מחדדות וממחישות את הסכנות האורבות למשתמשי התקשרות הדיגיטלית. אני תקווה כי כללים אלו יהיו לעזר לציבור הרופאים, יסייעו במניעת מצבים בעלי השלכות בלתי רצויות, יקלו עליהם במציאת שביל הזהב ויביאו לרפואה טובה יותר למטופלים".

ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י, כותבת במסמך, בין היתר: "האתיקה הרפואית נקבעת על-ידי הרופאים. היא דינאמית, מושפעת משינויים טכנולוגיים וחברתיים ומתעדכנת עם הזמן. אחד השינויים הבולטים ביותר שהתרחשו בשני העשורים האחרונים הוא השימוש באינטרנט. מסך המחשב הפך להיות החבר, המורה, היועץ, ה'אורקל' לכל אדם. אלא שמצב זה הביא לפתחנו דילמות אתיות-רפואיות חדשות.

"תחילה היה מדובר באיסוף מידע בידי המטופל ובדיקתו מול הרופא המטפל בלבד. כיום, נפח ההתייעצות הרפואית של מטופל, ממרחק, הולך וגדל. בסוג כזה של התייעצות נעלם המפגש הבלתי אמצעי - אולם מתן הייעוץ הרפואי עדיין מצוי באחריותו של הרופא ומחייב אותו, מוסרית ומשפטית. לכן, ראוי לרופא לבחון היטב את עצמו: האם יש בידו את כל הנתונים הדרושים למתן ייעוץ מרחוק?"

ועוד מדגישה ד"ר קרני: "ידוע לנו ממחקרים שונים, שכאשר החרדה מחולי מעיבה על מחשבתו של המטופל, לעתים הוא שומע ומעבד רק חלק מהמידע הנמסר לו. בפגישה האישית בקליניקה, אנו הרופאים בוחנים שוב ושוב מה הבין המטופל מההסבר שלנו. לפעמים יש צורך בפגישות חוזרות להבהרת הדברים. אולם כאשר המפגש איננו אישי ונערך באמצעים הדיגיטליים, יכול המטופל לקחת את ההמלצה הרפואית למקום שאליו לא התכוונו רופאיו - ואולי אף להזיק לעצמו בכך".

בין שלל הדוגמאות שמציג המסמך נכלל המקרה הבא: רופאת נשים סבלה מכך שאחת המטופלות שלה איחרה בקביעות לתורים שנקבעו לה. הרופאה פירסמה פוסט בפייסבוק שבו כתבה בין השאר: פציינטית שלי מאחרת בקביעות לפגישות עמי, כתגובה אני שוקלת לאחר ללידת התינוק שלה בכמה שעות... משתמש בפייסבוק שראה זאת הפיץ צילום של הסטטוס, והוא פורסם בקבוצת פייסבוק. נגד הרופאה ובית החולים נמתחה ביקורת.

"החוברת הזאת", מציינת עוד ד"ר קרני, "מנסה לתת מענה לחלק מהשאלות האתיות העולות מהשימוש בהתקשרות המקוונת. ברור שככל שיחלוף הזמן יעלו בעיות ודילמות חדשות. הנורמות יגובשו בהתאם ויידרשו שינויים ועדכונים. בנקודת הזמן הזאת ניתן לראות בחוברת בגדר מורה דרך למתכונת האתית הראויה בהתנהלות הדיגיטלית של הקהילייה הרפואית.

"אני מקווה הרופאים ישכילו להשתמש בכללי האתיקה כדי לנווט את דרכם בתבונה בנבכי האינטרנט המסועפים, במישור המקצועי והאישי כאחד".

להורדת מסמך כללי האתיקה המלא לחצו כאן