כריתת כבד

קרצינומה של הכבד – כריתה כירורגית או radiofrequency ablation?

במחקר שהשווה בין תוצאות הטיפול בכריתה כירורגית לבין טיפול באמצעות radiofrequency ablation בחולי קרצינומה של הכבד שאובחנה בשלב מוקדם לא נמצא הבדל מובהק בשיעורי השרידות הכללית

04.03.2012, 10:43

בדיקות סקר ומעקב באמצעות אולטרה-סאונד לחולים במחלת כבד כרונית הובילו לעלייה במספר המטופלים המאובחנים בשלב מוקדם כסובלים מקרצינומה של הכבד (HCC). הטיפול הטוב ביותר במצב זה הוא השתלת כבד, אולם זמינות מוגבלת של כבדים להשתלה גורמת לכך שזהו אינו הטיפול הראשוני במרבית המקרים.

טיפול הבחירה ברוב המקרים הוא כריתה כירורגית של הגידול. מטופלים שאינם מתאימים לניתוח עוברים טיפולי אבלציה מקומית באמצעות הזרקת אתנול או radiofrequency ablationי(RFA). טיפול ב-RFA נמצא יעיל ובטוח לגידולים קטנים מ-5 ס"מ ולמטופלים שאינם מתאימים לניתוח, ועל פי מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה שיעורי השרידות בטיפול זה גבוהים יותר משיעורי השרידות בהזרקת אתנול.

במחקרים שונים שהשוו בין טיפול ב-RFA לטיפול בכריתה כירורגית התקבלו תוצאות סותרות. לפיכך דרך הטיפול האופטימלית במטופלים בעלי תפקוד כבדי שמור עדיין אינה מוחלטת.

במחקר זה שנערך בטאיוואן, נכללו 605 משתתפים שסבלו מקרצינומה של הכבד בשלב מוקדם מאוד (very early stage) או בשלב מוקדם על פי קריטריוני BCLCי(Barcelona Clinic Liver Cancer).

143 משתתפים אובחנו כסובלים מגידול בשלב מוקדם מאוד. 52 מהם טופלו באמצעות כריתה כירורגית ו-91 טופלו באמצעות RFA. המשתתפים שטופלו בכריתה כירורגית נטו להיות צעירים יותר, ובעלי ספירת טסיות תקינה, ואילו אצל משתתפים שטופלו ב-RFA נמצאו שיעורים גבוהים יותר של זיהום כרוני ב-HCV.

לא נמצא הבדל מובהק בשיעורי השרידות הכלליים במשך שנה, 3 שנים ו-5 שנים בין המטופלים בשתי השיטות, הן בבחינת כלל הנתונים והן בניתוח הנתונים של שתי קבוצות מותאמות של 52 מטופלים. בניתוח הנתונים של שתי הקבוצות המותאמות, שיעורי השרידות הכלליים במשך שנה, 3 שנים ו-5 שנים היו 98%, 98% ו-91.5%, בהתאמה, בקרב מטופלים בכריתה כירורגית, לעומת 98.1%, 82.8% ו-82.8%, בהתאמה, בקרב מטופלים באמצעות RFA. כאמור, בהשוואה בין שתי הקבוצות לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית (p=0.269).

לעומת זאת נמצא הבדל מובהק במשך השרידות ללא מחלה (Disease Free Survival – DFS). שיעורי ה-DFS במשך שנה, 3 שנים ו-5 שנים היו 89.8%, 62.1% ו-40.7%, בהתאמה, בקרב מטופלים בכריתה כירורגית, לעומת 67.1%, 46.4% ו-38.0%, בהתאמה, בקרב מטופלים באמצעות RFA, וההבדל נמצא מובהק (p=0.031).

מתוך 462 מטופלים שאובחנו בשלב מוקדם על פי BCLC,י208 טופלו באמצעות כריתה כירורגית ו-254 טופלו באמצעות RFA. לאחר שהובאו בחשבון גורמים משפיעים נוספים, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור השרידות הכללי בין שתי שיטות הטיפול (p=0.088). גם במקרה זה נמצא הבדל מובהק במשך ה-DFS, והסיכון היחסי לחזרה של הגידול בקרב מטופלים ב-RFA ביחס למטופלים בכריתה כירורגית היה 2.09 (95% CI 1.49-2.93, p<0.001). נוסף לכך נמצא כי רמת ALT גבוהה ומחלת הפטיטיס C כרונית היו קשורות בסיכון מוגבר לחזרה של הגידול.

החוקרים מסכמים כי אמנם לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי השרידות הכללית, אך טיפול בכריתה כירורגית הביא לשיעורי DFS גבוהים יותר בקרב חולי HCC שאובחנו בשלב מוקדם מאוד על פי BCLC. לפיכך יש להעדיף טיפול בכריתה כירורגית על פני טיפול ב-RFA כאשר לא ניתן לבצע השתלת כבד.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Wang et al.;Survival comparison between surgical resection and radiofrequency ablation for patients in BCLC very early/early stage hepatocellular carcinoma, Journal of Hepatology 2012 Feb;56(2):412-8

נושאים קשורים:  כריתת כבד,  קרצינומה של הכבד,  radiofrequency ablation,  כריתה כירורגית,  מחקרים
תגובות