דעות

ייעוץ רפואי באינטרנט - לתת או לא לתת?

ייעוץ רפואי, גם כשהוא ניתן באינטרנט, הוא דבר רציני וכרוך באחריות רבה, וחשוב שתהיה מודעות לכך

כל רופא שיש לו נוכחות מינימלית באינטרנט, בין אם זה אתר אינטרנט ייצוגי, בלוג, טוויטר או פייסבוק, מקבל מדי פעם פניות של אנשים שמבקשים לקבל יעוץ רפואי. לצערנו, זו גם אחת הסיבות שרופאים רבים אינם מפרסמים את פרטי הדואר האלקטרוני שלהם, כדי לחסוך מעצמם את התסבוכת. התפיסה שלי לגבי יחסי רופא-מטופל באינטרנט עדיין מתפתחת ואני מניח שהיא תעבור אבולוציה יחד עם הטכנולוגיה.

הנה כמה מחשבות על פנייה לרופאים דרך האינטרנט. אנשים תמיד רצו לשאול שאלות, והעובדה שהאינטרנט קיים לא פגמה בסקרנות האנושית, אלא רק נתנה לסקרנות אמצעי חדש להשיג תשובות. יחד עם זאת, האינטרנט הוביל לכמה שינויים.

הרבה יותר קל לפנות לרופא כיום. פעם היינו צריכים להגיע פיסית למשרדו של הרופא, והיום כל שעלינו לעשות זה לגלוש לאתר מקרי וללחוץ על לינק. השיחה המקוונת במקרים רבים מתועדת, ולכן איננה כמו שיחת מסדרון שבה במקרה פגשתם את הרופא בסופר השכונתי.

האופי המקוון והזמין של הרפואה המודרנית, יוצר תחושה וציפייה שהרופא יהיה מוכן וזמין לענות לכל שאלה שעולה במוחו של הקורא המזדמן

האופי המקוון והזמין של הנוכחות הרפואית המודרנית, יוצר תחושה וציפייה שהרופא יהיה מוכן וזמין לענות לכל שאלה שעולה במוחו של הקורא המזדמן. לדוגמה, רק השבוע קיבלתי כמה פניות מאנשים שקראו את הבלוג שלי בשעה שלוש או ארבע לפנות בוקר, ולאחר שקראו מאמר שעוסק בתחום שמפריע להם או חשוב להם, לחצו על הלינק ושלחו אלי שאלה שהם מצפים ממני לענות עליה. מהרגע שבו נשלחה אלי השאלה אני נמצא בקונפליקט: מצד אחד מדובר באנשים שיש להם בעיה והם פנו אלי, ומצד שני אינני מכיר אותם כלל. מהי המחויבות שלי לאותם אנשים? מה יקרה לתדמית שלי בעיני אותם פונים אם לא אענה לשאלתם? איפה האמפתיה לאדם במצוקה? וגם – ואין בזה בושה – כמה זמן מתוך הזמן היקר שלי עלי להקדיש לאנשים שאינני מכיר?

הרשת הובילה אותנו למצב שבו אנשים מאמינים שקבלת החלטה רפואית היא פשוטה יותר ממה שהיא באמת. אבל מתן תשובה רפואית (אחראית) מורכב יותר ממה שמקובל לחשוב. כדי לתת תשובה רצינית צריך תשומת לב, מיקוד, זמן, ידע וסוג מסוים של מערכת יחסים בין השואל לעונה. כשרופא נותן תשובה על בסיס שאלה בפייסבוק או אפילו על בסיס מכתב בדואר אלקטרוני, לא תמיד מתקיימים כל התנאים המתאימים לתשובה רצינית. השואל לא יודע במקרים אלו שייתכן שהרופא נותן לו שירות גרוע, כי השואל בסך הכל חולה ורוצה תשובה מהירה.

אז מה אני עושה כאשר אני מקבל פנייה דרך האינטרנט?
אני לא עונה תשובות ספציפיות. אף פעם לא אענה תשובה ספציפית לשאלה ספציפית של אדם שאני לא מכיר ששואל אותי שאלה באינטרנט, בין אם זה בפורום פסיכיאטריה, בבלוג שלי או בדואר אלקטרוני. תשובה ספציפית משמעותה החוקית, כאשר היא ניתנת על ידי רופא, היא ייעוץ רפואי. אם מישהו שואל אותי בדואר אלקטרוני אם להחליף כדור, לשנות מינון או לעשות ניתוח, אני לא יכול לתת תשובה ישירה, כיוון שאם הוא יפעל ויקרה לו משהו חיובי או שלילי, אני היחיד שיהיה אחראי. לאף אחד מאיתנו לא כדאי לקחת אחריות על משהו שאין לו מספיק ידע לגביו.

הרשת הובילה אותנו למצב שבו אנשים מאמינים שקבלת החלטה רפואית היא פשוטה יותר ממה שהיא באמת. כדי לתת תשובה רצינית צריך תשומת לב, מיקוד, זמן, ידע וסוג מסוים של מערכת יחסים בין השואל לעונה

ההחלטה איך לענות תלויה בעיקר במערכת היחסים עם השואל. אם מדובר באדם שאינני מכיר אני עונה שאינני יכול לתת ייעוץ פרטני לאנשים שאינם מטופלים שלי. מעבר לעובדה שאין לי מידע על מצבם הרפואי והנפשי, ולכן יש סיכון שאתן ייעוץ שגוי המבוסס על מידע חלקי, ייעוץ רפואי גם דורש תיעוד מסודר, ונוסף לכך אני יודע שאינני מכוסה מבחינת הביטוח על ייעוץ רפואי לאנשים שאינני מכיר. כמובן שהתשובה יכולה לכלול התייחסות לשאלה עצמה, באופן כללי ביותר, והפניה של השואל למקום מתאים שבו הוא כן יוכל לקבל תשובה מסודרת.

לעתים מטופלים שלי שולחים אליי הודעת SMS או מייל ובו שאלה פשוטה. אם מדובר במדיום שהוא ציבורי (כמו הודעת פייסבוק פרטית) מיד אמליץ לעבור למדיום פרטי. אם מדובר במדיום פרטי כמו דואר אלקטרוני, אנסה קודם כל להתייחס למצוקה של השואל ולענות על שאלתו, ובמידת הצורך לעבור למדיום יותר אינטראקטיבי ומקיף כמו שיחת טלפון, פגישת skype או פגישה פנים אל פנים. הסיבה לכך היא שהטכנולוגיה הקיימת ב-SMS או בדואר האלקטרוני מוגבלת מאוד לטעמי ולא מצליחה לשקף באופן מלא את השאלה או את המצב של השואל. בכל מקרה, גם כאן צריך לתעד את המפגש בתיק הרפואי של המטופל.

המצב הבעייתי ביותר הוא המצב שבו פונים אלי אנשים שאני מכיר אך אינם מטופלים. מצד אחד אנשים שרופאים מכירים בנסיבות חברתיות ומשפחתיות מרגישים בנוח לפנות לרופא לשאול שאלות, אך מצד שני לא בטוח שיש לי זמן ו"רוחב פס" להשקיע את האנרגיה הדרושה לפתרון הבעיה שלהם. מכיוון שאני גם מכיר אותם, אני מרגיש לא בנוח אם אני לא יכול לעזור להם. יחד עם זאת, הדרך היחידה לדעתי היא להתייחס אליהם במובן הזה כאנשים שאינני מכיר. עם בני משפחה וחברים קרובים אני מטבע הדברים אשתדל להבין את הבעיה, ואשקיע זמן כדי לעזור להם כמיטב יכולתי. אבל כאן המשמעות היא שאני אבלה זמן בהבנת הרקע הרפואי המלא של אותו בן משפחה. חצי שעה או חמישים דקות שבמהלכן אנסה להבין מה בדיוק הבעיה וכיצד אפשר לפתור אותה. זה הזמן האמיתי שלוקח לרופא להבין את הבעיה ולמצוא לה פתרון.

אמנם ברוב המקרים מי ששואל את השאלה לא מבין את הנקודה הזו כמוני, אך הגישה שלי מבטאת גם הבעת עמדה ברורה: ייעוץ רפואי, גם כשהוא ניתן באינטרנט, הוא דבר רציני, וגם השואל צריך להתייחס אליו ברצינות. שאלה מזדמנת בפורום, פנייה באמצע הלילה בדואר אלקטרוני או DM בטוויטר לא מאפשרים ניסוח תשובה שמבוססת על ידע וניתוח מעמיק, וכדאי שהשואלים יבינו את זה.

לכן, אדם שרוצה לקבל תשובה רצינית לשאלה רצינית, מוטב שייקח את עצמו ברצינות ויקבע פגישה מסודרת עם איש מקצוע.

המאמר נלקח מתוך הבלוג "דברים שעוברים לי בראש" מאת ד"ר ירדן לוינסקי

נושאים קשורים:  דעות,  אינטרנט,  ייעוץ רפואי
תגובות
דר' הר שמש
12.10.2012, 03:04

1. אני עונה כל יום על שאלות ופניות בפורום, כך שמכיר היטב את ההתלבטויות והכשלים והקשיים במענה לאנשים לא מוכרים.
2. אפשר להביע הרבה אמפטיה גם במענה כתוב לאדם לא מוכר.
3. הסיבה לאי מתן תשובה ספציפית לשאלה אינטרנטית אינה החשש מתביעה אלא משום שעניינית אי אפשר לענות תשובה רצינית ואחראית לפניה כזו,ואכן מתו תשובה כללית יותר היא דרך טובה ומתקבלת על ידי רוב הפונים בצורה טובה. מי שכועס על שאיני נותן תשובה ספציפית- זה עניינו. אני שלם עם צורת התשובה שלי, ואם לא- מתקן את תשובתי.
4. צריך לזכור שגם בפגישה פנים אל פנים, באווירה שקטה ועם תאורה תקינה, רב העיוורון ורבה החרשות במפגש, ומי שחושב אחרת טועה. אנחנו תמיד נותנים ייעוץ שמבווסס על מידע חלקי, בלי להכיר את האדם עד הסוף (עובדה שמפגישה לפגישה אנחנו מכירים מעט יותר) בלי להכיר את התרופות שנותנים עד הסוף (ראה מקרה האלטרוקסין והתרופה הגנרית של טבע לדיכאון)- ועדיין לא משותקים ונמנעים מהתערבות

מונה
14.05.2014, 14:10

הי יש לי שאלה חשובה אני יש לי לחץ בעיניים ואני כבר שלושה ימים מרגישה טשטוש בעיניים וכאבי ראש אני צריכה לפנות לבית החולים???