נוגדי קרישה משמשים למניעה ולטיפול בפקקת ורידית תסחיפית, כמו גם להפחתת הסיכון לשבץ איסכמי, בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים. יחד עם זאת, השימוש בתרופות אלו מגביר את הסיכון לדימום ועל הקלינאי לבצע הערכת סיכונים מושכלת הלוקחת בחשבון את הסיכון אל מול התועלת בחולה האינדיבידואלי.

ישנן שיטות להערכת סיכונים, אולם אלו לא לוקחות בחשבון חלק מגורמי הסיכון הידועים והן אינן קלות ליישום.

מחקר זה נועד לבנות ולתקף אלגוריתמים שיסייעו לקלינאים להעריך את הסיכון לדימום תוך מוחי והסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה.

לצורך בניית האלגוריתמים השתמשו החוקרות בנתונים מ-565 מרפאות באנגליה, סה"כ 4.4 מיליון מטופלים, ו-16.4 מיליון שנות אדם של מעקב. לצורך תיקוף האלגוריתמים השתמשו במידע מ-188 מרפאות אחרות וקרוב ל-5 מיליון שנות אדם של מעקב.

האלגוריתם הסופי לניבוי הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה כולל 20 משתנים, מלבד השימוש בנוגדי קרישה: גיל, BMI, מדד קיפוח על שם Townsend, עישון, מוצא אתני, שימוש באלכוהול, דימום קודם, דליות ושטיות, מחלת כבד כרונית או דלקת לבלב, פרפור פרוזודורים, פקקת ורידית תסחיפית, אי ספיקת לב, יתר לחץ דם מטופל, סרטן, ספירת טסיות אבנורמלית, ומרשם נוכחי לנוגדי טסיות, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, סטרואידים, נוגדי דיכאון, נוגדי פירכוס (פניטואין או קרבמזפין).

האלגוריתם הסופי לניבוי הסיכון לדימום תוך מוחי כולל 15 משתנים מלבד שימוש בנוגדי קרישה; גיל, BMI, מדד קיפוח על שם Townsend, עישון, מוצא אתני, שימוש באלכוהול, דימום קודם, דליות ושטיות, מחלת כבד כרונית או דלקת לבלב, פרפור עליות, יתר לחץ דם מטופל, ספירת טסיות אבנורמלית ומרשם עדכני לנוגדי טסיות, נוגדי דיכאון ונוגדי פרכוס (פניטואין או קרבמזפין).

לדברי החוקרות, רמת הניבוי של האלגוריתמים משביעה רצון.

קלינאים יכולים להשתמש בסרגלים לחיזוי שבץ או פקקת באמצעות QStroke ו-QThrombosis ולשקול אותם אל מול הסיכון לדימומים באמצעות השימוש ב-QBleed.

ערכה: ד"ר שירי אלפרט

מקור:
Hippisley-Cox J, Coupland C. Predicting risk of upper gastrointestinal bleed and intracranial bleed with anticoagulants: cohort study to derive and validate the QBleed scores. BMJ. 2014;349:g4606