מטרת המחקר היתה להעריך את השינויים בהפרשת אינסולין וגלוקגון - וברמת הסוכר בדם - במהלך תבחין סבילות ארוחה (MTT), לפני ולאחר 6 חודשי טיפול בווידלגליפטין בתנאים קליניים.
עוד בעניין דומה
- צוות חוקרים ייצר כמות גדולה של תאי בטא מתפקדים של לבלב אנושי
- מחלת לב כלילית כרונית, פריצת דרך בהפחתת הסיכון לתמותה ולאירועים קרדיווסקולרים: עדכון לפי קווי ההנחיה הקרדיולוגים לשנת 2019 לטיפול במחלת לב כלילית
- מחקר אקראי מבוקר, המשווה טיפול יחידני בלינגליפטין מול טיפול התחלתי משולב בלינגליפטין ומטפורמין בחולי סוכרת סוג 2 נאיביים
המשתתפים במחקר היו 15 מטופלים עם סוכרת סוג 2 בלתי נשלטת (רמת HbA1c מעל 6.9% למשך למעלה מ-3 חודשים). MTT נערכו לפני ולאחר 6 חודשי טיפול בוילדגליפטין (50 מ"ג פעמיים ביום). דגימות דם נאספו בסמוך לארוחה ושעה ושעתיים לאחריה, למדידת רמת סוכר בדם, immune-reactive insulinי (IRI) וגלוקגון. רמת HbA1c נמדדה כעבור 6 חודשים.
הגיל הממוצע של המשתתפים היה 55.5 +/- 2.8 שנים , ו-10 מתוכם (66.7%) היו גברים. ממוצע Hba1c השתפר משמעותית, מ-7.6 ל-6.8, כעבור 6 חודשים מהוספת וילדגליפטין לטיפול. רמת סוכר בשעה ושעתיים לאחר תבחין הארוחה היתה נמוכה משמעותית לאחר הוספת וילדגליפטין, בעוד הירידה בגלוקגון הראתה מגמה מובהקת בצורה גבולית בלבד ו-IRI לא הראה הבדל כלשהו.
בהשוואת פרמטרים קשורי-סוכר בדם בין שתי הקבוצות, בהתבסס על שינוי חציוני בסוכר בשטח מתחת לעקומה (AUC) במהלך MTT, שינוי AUC גלוקגון בטווח השעתיים הראשונות היה נמוך משמעותית בקבוצה עם שיפור גדול יותר ברמות סוכר (ΔAUC0-2h ≥65 mg/dL) , אך לא נצפה הבדל ב-IRI.
החוקרים סיכמו, כי דיכוי הפרשת גלוקגון על ידי וילדגליפטין יכולה לשפר שליטה גליקמית ללא עלייה ברמת אינסולין בחולי סוכרת סוג 2.