דעות

קיצוץ של 3% בתקציב מערכת הבריאות מסכן חיים

מערכת הבריאות, הרבה לפני הקיצוץ הרוחבי המיועד, הייתה חייבת תוספת תקציב של כ-5 מיליארד שקל בפריסה לשנתיים שלוש

משרד האוצר מתכנן קיצוץ רוחבי של 3% בתקציב הממשלתי בכל משרדי הממשלה, ייתכן שלהוציא את תקציב הביטחון, שיזכה להגנה. הקיצוץ נדרש עקב הגרעון הממשלתי שעלול השנה לתפוח לסכום שינוע בין 16 עד 20 מיליארד, בעיקר בשל הסכמים קואליציוניים. הפניות של שר האוצר משה כחלון בבקשה לדחות או לפרוס ביצוע הסכמים קואליציוניים ולהפחית את הגרעון – נדחו.

הורדה של 3% בתקציב הכולל של משרד הבריאות היא מהלך קשה והייתי אפילו מקצין וקורא לו – מסכן חיים. תקציב משרד הבריאות הכולל לשנת 2014 עמד על 27.1 מיליארד שקל, כאשר תקציבם של בתי החולים הממשלתיים מסתכם בכ-9 מיליארד שקל בלבד.

כל אזרח שנזקק לסיוע המערכת, החל בחדרי המיון הקורסים ועבור למחלקות הפנימיות ולמחלקות אונקולוגיות או חזה וכירורגיה, מבין מיד שמערכת הבריאות בקושי מתפקדת. כוח האדם נשחק, איכות השירות נפגעת, זמן התור לבדיקת ואבחון רופא מומחה מתארך, ההמתנה ל-MRI או קולונוסקופיה לוקחת חודשיים והחולים נפגעים. חלקם, לצערי, מאבד אמון במערכת הבריאות הציבורית בגלל תחושה שהמערכת אינה עונה על הציפיות שלהם.

"אסור שלחולים תהיה הרגשה של אזרחים סוג ב' בגלל מקום המגורים"

בפריפריה המצב כידוע יותר קשה וההמתנה לבדיקות מורכבות לוקחת זמן ארוך אף יותר. כאשר החולים חוששים לבריאותם, כשישנם סימנים המעידים על חשש למחלה, הלחץ האישי כמובן גדל ועימו התחושה שהמדינה נוטשת את אזרחיה שהממון אינו מצוי בכיסם. אסור שלחולים תהיה הרגשה של אזרחים סוג ב' בגלל מקום המגורים.

מערכת הבריאות, הרבה לפני הקיצוץ הרוחבי המיועד, הייתה חייבת תוספת תקציב של כ-5 מיליארד שקל בפריסה לשנתיים שלוש. התוספת מיועדת לפתח במהירות את חדרי המיון המקום בו חולים פוגשים לראשונה את מערכת הבריאות וממתינים שעות ארוכות לאבחון. התוספת מיועדת גם לרכישת ציוד רפואי מתקדם למחלקות השונות, להעמקת הידע של הרופאים והאחיות, לרכישת תרופות במקום לבקש מבני משפחתו של החולה להביא מביתו את התרופות שאינן מצויות בבית החולים.

מטרת התוספת היא להפוך מחלקות מוזנחות לסבירות, למנוע שכיבה בפרוזדורים ולדאוג לטפל בציבור בסטנדרטים גבוהים. מבלי להיכנס לפירוט אינסופי חשוב לציין שהתוספת נדרשת גם לשפר את סל הבריאות ואת מספר התרופות מצילות החיים. בישראל 2015 אסור שאנשים ימותו בשל חוסר יכולתם לרכוש תרופות יקרות למחלת הסרטן לסוגיה. סל הבריאות אינו מכסה לפחות 30 התוויות של תרופות מצילות חיים ולרבים אין ביטוח רפואי פרטי.

לכל אלה נדרשת תוספת תקציב למערכת, אם אנו רוצים לקיים בריאות סבירה לציבור.

אסור להיות מדינת עולם שלישי בבריאות

מניסיוני ברור, שיקומו מומחים ויגידו שעוד טייסת F15 או מטוס חמקן עדיפה לדעתם. אחרים יטענו, בצדק מבחינתם, שיש אלטרנטיבות ברפואה פרטית או שאפשר לקצץ בפנסיות הממשלתיות או בחינוך ושאר רעיונות דומים ולכן אין מקום לתוספת תקציבים למערכת הבריאות.

"מערכת הבריאות זקוקה לתוספת של מיליארדי שקלים להצלת חיים וחובה עלינו למצוא את הכסף לתוספת ובוודאי לא לשקול קיצוץ"

צריך לאחל לכולם בריאות טובה, אבל ברגע שחס וחלילה יזדקקו למערכת הבריאות הציבורית ראוי שיזכרו את התנגדותם לתוספת כסף לבריאות. החוסן החברתי של המדינה נבחן גם ביכולת לקבל החלטות יוצאות דופן ולא שגרתיות. מערכת הבריאות זקוקה לתוספת של מיליארדי שקלים להצלת חיים וחובה עלינו למצוא את הכסף לתוספת ובוודאי לא לשקול קיצוץ.

עם קיצוץ ובלי תוספת אנו עלולים להתקרב להיות מדינת עולם שלישי מבחינת השרות הרפואי לציבור. אף אחד מאיתנו אינו חפץ בכך.

נושאים קשורים:  דעות,  מערכת הבריאות,  תקציב הבריאות,  קיצוץ,  MRI,  תורים,  חדרי מיון
תגובות
אנונימי/ת
27.07.2015, 20:54

לא מדוייק. ההגדרות של ״חיים״, ״סיכון חיים״, ו״תרופות מצילות חיים״, אינן חד-משמעיות. אין לי כמעט ספק שמערכת הבריאות שלנו יכולה לספוג כל תוספת תקציב שתווסף לה, והבעיות לא ישתנו במידה משמעותית ותוחלת החיים המשמעותיים לא תגדל. (בלי קשר לאפשרות שמערכות ציבוריות אחרות ינצלו את הכסף באופן יעיל יותר או פחות)
יותר מאשר חוסר בתקציבים, מערכת הבריאות שלנו סובלת מאירגון בסיסי לקוי וניגודי אינטרסים של המשתתפים במשחק (מוסדות ופרטים, ודי לחכימא). נתחיל מזה שכאשר לרופאי המשפחה ולמומחים בקהילה לא מוקצה זמן מספיק לשוחח עם מטופליהם, ואין להם אמצעים זמינים לעריכת בירור מהיר במסגרת הקהילה, משתחרר הדק של הפניות שמשפיע, בשרשור, על חדרי המיון והמחלקות, וזוהי רק ההתחלה...

27.07.2015, 21:51

מסכים עם הכל חוץ מ"חדר המיון - המקום הראשון בו פוגש המטופל את מערכת הבריאות" המקום הראשון הוא רופא המשפחה.... ואם המדינה היתה משכילה להשקיע ברופאי המשפחה ואיני מתכווין בהיבט הכלכלי מצב המערכת היה שונה לחלוטין

28.07.2015, 11:03

רפורמה יסודית במערכת הבריאות הציבורית:
יחסית חגודל האוכלוסיה הקטן במדינת ישראל קיים ריבוי יתר של רופאים מנהלים/מנהלתיים מיותרים בהחלט ומעמיסים הוצאות מופרזות על הקופה הציבורית.
הנצחת קיומן של קופות החולים מיותרת ושואבת הון עתק מתקציב הבריאות :
כמדינה שלפני שני עשורים אמצה את דפוס הרפואה הממלכתית בדומה למדינות אירופה המערבית העסקנים הפוליטיים של אז דאגו להמשך קיומן המיותר של הקופות.
על משרד הבריאות לפעול בעצמו , ולא באמצעות גורמים מתווכים למיניהם , לפקח
ולנהל את כל השירותים הרפואיים הציבורים וזאת על ידי הקמת שתי רשויות משנה :
1. רשות אישפוזית שתאגד ותנהל את כל מוסדות האישפוז הציבוריים במדינה עם אגף נפרד למוסדות אישפוז של המגזר הפרטי .
2. רשות רפואית קהילתית שתפעיל, ותפקח על כל המרפאות, המעבדות והמכונים של הרפואה הציבורית בקהילה עם אגף נפרד לגופים הפרטיים.
צמצום משמעותי של תקני רופאים מנהלים - מנהלתיים בשתי הרשויות המוצעות לעיל.

"המערכת " זועקת מזה שנים לעזרה - אך אין שומע לה...
כשהרופאים "זועקים " אין דעת הקהל מצטרפת לזעקתם ! למה??
כאשר סגן שר הבריאות הנוכחי פועל במערכת כאילו היא נחלתו האישית - ראה לדוגמה את מינוי מנכ'ל שאינו רופא , או את התעקשותו למינוי מועמד מסוים בהדסה...
אין לכל הצעדים האלה תגובה ציבורית ! למה??
יתכן, כי הדבר , אולי בחלקו נובע מן העובדה שציבור הרופאים המאורגן , אינו מרים את קולו ...
אינו יוצא לרחוב בצעדים ארגוניים , לא למען עצמו ותנאי עבודתו , אלא למען אותם אלפי חולים עלומים , וישמיע את קולו ברמה !
אולי זה עשוי לעודד את הארגונים החברתיים להצטרף לאותה זעקה?
ואולי אף ביתר הצלחה מאשר מחאת ה"קוטג'"...
אני מודע לאכזבה, לחשש ואף ל"פחד" מפני " צעדים ארגוניים" כגון אלה שהר'י נקטה בעבר.
אולם באם נמשיך להבליג ו"להתבכין" בDOCTORSONLY לא נגיע רחוק...
לדעתי על וועדי הרופאים לפעול בכל המרץ, תוך גיוס הארגונים החברתיים , כדי שהממשלה הנוכחית והעומד בראשה (הרי הוא שר הבריאות!), תעמוד בתוכניתה של הממשלה הקודמת (שבה כהן אותו ראש ממשלה) להקציב תוספת של 9 מיליארד ש'ח למערכת הבריאות במשך 3 השנים הבאות ,לשם פתרון משמעותי של מצוקת מיטות האישפוז, תוך הוספת תקני הרופאים , האחיות, וכח העזר המתוקנן לתוספת זו.
יש לצאת למאבק ארוך זה תוך הכנה מתאימה וגבוי הארגונים החברתיים.
בהצלחה, פרופ. תיאו דב גולן.