מטופלים המקבלים טיפול פליאטיבי הינם פגיעים אך קיים מעט מידע בנוגע לכמות הנזק הנגרמת או למקור הטיפול הלא בטוח באוכלוסייה זו.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה הינה לכמת ולהעריך את הדיווחים על התקריות החמורות במטרה להבין את הסיבה ואת ההשפעה של טיפול לא בטיחותי באוכלוסייה המקבלת טיפול פליאטיבי.
לצורך כך החוקרים השתמשו בגישה רב-שיטתית. לאחר כימות של סוגי התקריות והמיקום שלהן, נערך ניתוח איכותני תוך שימוש בגישת מסגרת מותאמת כדי לפרש את התמות בדוחות ולבחון את הסיבות החבויות ואת הנזק הנגרם.
דיווחים למאגר המידע הלאומי על 'תקריות רציניות הדורשות חקירה' המערבות מטופלים המקבלים טיפול פליאטיבי ב-National Health Serviceי(NHS) באנגליה במהלך תקופה של 12 שנים, אפריל 2002 עד מרץ 2014.
סך הכל, 475 דיווחים זוהו: 266 הקשורים לפצעי לחץ, 91 לטעויות במתן תרופות, 46 לנפילות, 21 לזיהומים הקשורים למוסד הבריאותי, 18 היו קשורים לשלבי המוות, 14 היו קשורים לטענות נגד אנשי הצוות, 8 תקריות בהעברות, 6 התאבדויות ו-5 אחרים. התדירות של סוגי הדוחות השתנתה בהתאם לטיפול. סיבות חבויות כללו חוסר בניסיון בטיפול פליאטיבי, חוסר במשאבים ותיאום לקוי בין השירותים. הנזק הנגרם כלל החמרה בסימפטומים, גסיסה בייסורים, פציעות חמורות ומוות מהיר.
לסיכום, טיפול לא בטוח גורם לסיכון משמעותי לנזק למטופלים המקבלים טיפול פליאטיבי. שיפור בתיאום בין נותני הטיפול לצד זמינות מוגברת של מטפלים פליאטיביים מומחים עשויים להפחית סיכון זה.
מקור: