תחושת השובע הנוצרת מצריכת חלבונים, בהשוואה ליסודות מזון אחרים, נחקרה כבר בעבר בפירוט רב. על פי הדעה המדעית הרווחת, השפעה זו מתווכת בחלקה על ידי שחרור הורמונים מהקיבה. בעבר הוכח כי L-ארגינין פומי יכול לגרום להפרשת GLP-1י(Glucagon like peptide-1), הן בתנאי מעבדה והן במכרסמים חיים (In vitro, In vivo). במחקר זה נבדקה ההשפעה של L-ארגינין פומי על הפרשת הורמוני הקיבה בבני אדם.
עוד בעניין דומה
השערת המחקר נבדקה על ידי שני מחקרים שונים. המחקר הראשון העריך את הסבילות של L-ארגינין פומי בנבדקים בריאים. המחקר השני העריך את ההשפעה של L-ארגינין פומי על הפרשת הורמוני הקיבה, לאחר אכילת ארוחה לפי בחירת המטופל (ad libitum). במסגרת מחקר רנדומלי בשיטת הסמיות הכפולה קיבלו המטופלים L-ארגינין או גליצין (ששימשה כחומצת אמינו לביקורת), או מנשא התרופה כביקורת (Vehicle control).
תוצאות המחקר הראו, כי במינון של 17.1 מילימול L-ארגינין נסבלת בצורה טובה. בנוסף נצפה כי מינון זה מגרה את שחרורם של GLP-1 ופפטיד YY בפלזמה (P<0.05,יP<0.001; בהתאמה) לאחר ארוחה (לפי בחירת המטופל; ad libitum). יומני אכילה הראו מגמת ירידה בצריכת אנרגיה (קלוריות) ובמיוחד ירידה בצריכת שומנים, לאחר טיפול עם L-ארגינין.
מסקנת המחקר הייתה כי L-ארגינין בשילוב עם ארוחה יכול להעלות משמעותית את רמות ה-GLP-1 ופפטיד YY באדם בריא. נדרש מחקר נוסף על מנת להבין האם L-ארגינין יכול לשמש כמדכא תאבון ומפחית צריכת מזון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
