דעות

פיצוי או כיסוי? ההליך המסתיר את הרופאים הרשלנים מעין הציבור

כשהרופאים ואנשי צוות הרפואי המתרשלים חוסים בצל הסודיות בהסכמי פשרה שדורשות חברות הביטוח, הציבור לעולם לא יוכל לדעת על מחדלי הרופאים ולבחור אם להיות מטופל על ידם

חדר ניתוח. צילום: אילוסטרציה

על שולחנה של הכנסת הונחה באחרונה הצעת חוק ששמה "חוזה הביטוח (תיקון - איסור התניית תגמולי ביטוח בחובת סודיות), התש"ף-2019. מנימוקי הצעת החוק עולה כי ב-2016 הוגשו לבית המשפט יותר מ-13 אלף תביעות ביטוח סיעוד שרק מיעוטן הזניח (כ-3% בלבד) הגיעו להכרעת דין ואילו מרביתן הסתיימו בפשרה.

לפי דברי ההסבר, השיעור הגבוה של ההסדרים המסתיימים בפשרה מעלה חשש כי חברות הביטוח פועלות באופן מכוון להביא את מבוטחיהן בפני בית המשפט גם במקרים שבהם זכאותם לתגמול ברורה מתוך כוונה שחלקם אולי יתייאש, וכתוצאה מכך יוותר או יתפשר על סכומים נמוכים. לחברות הביטוח אין מה להפסיד כי במקרה הרע הם יצטרכו לשלם את מה שהם התחייבו עליו בזמן מכירת הפוליסה ובמקרה הטוב (מבחינתם) יקבלו על עצמם לשלם הרבה פחות ממה שהמבוטח זכאי לו.

עד כאן דברי ההסבר של ח"כ איציק שמולי (העבודה-גשר) על הצעת החוק שלו. אבל הנושא מורכב הרבה יותר. הדרישה של חברות הביטוח לחתימה על סעיף סודיות בכל הסדר פשרה טומנת בחובה בעיות למכביר.

חשוב להדגיש כי הדרישה לחתום על סעיף הסודיות אינה מאפיינת רק תביעות סיעוד. מדובר בדרישה נפוצה בכלל תביעות הביטוח וכן בתביעות המוגשות עקב רשלנות רפואית. כיום כשאדם מבקש לתבוע איש צוות רפואי, בית חולים או קופת חולים בגלל רשלנות רפואית שבוצעה בו, חברות הביטוח המבטחות את הגורם הרפואי הן אלו האמורות לשאת בפיצוי. כשמתנהל הליך משפטי, חברות הביטוח מגיעות להסדרי פשרה מול הנפגעים לפני פסק דין ובמקרים רבים מאוד במסגרת הסכם זה הן "קונות שקט" ואחד הסעיפים הראשונים הוא התחייבות לסודיות ומניעת פרסום כל פרט מזהה של מי מהצדדים וכמובן של המקרה וסכום הפשרה.

חברות הביטוח מצידן טוענות כי מדובר באיזון ראוי שכן הנפגע מפוצה על הנזק ושמו של הרופא הרשלן לא נפגע. אבל הבעיה של הסדרי הסודיות נוגעת לכלל משתמשי הרפואה בישראל, המשמעות היא שהרופאים ואנשי צוות הרפואי המתרשלים יחסו בצל הסודיות שהציבור לא יוכל לדעת על מחדליהם ולבחור אם להיות מטופל על ידם (לפחות בכל הנודע לרפואה פרטית).

בעולם המערבי המודרני נתונים של רשלנות רפואית אינם סודיים. ההפך, מוסדות רפואיים ורופאים מפרסמים את נתוני ההצלחה והכישלון שלהם לעיני הציבור.

הצדדים בתביעות ביטוח ורשלנות רפואית אינם שווים בכוחם. וכך משפחה שנפגעה מרשלנות רפואית או מצפה בכליון עיניים לתגמולי הביטוח המגיעים לה, מעדיפה לקבל את הפיצוי המוסכם ולאפשר לעצמה את הטיפול הנדרש לבן המשפחה שנפגע ומוכנה לחתום על הסדר שכולל לעתים קרובות סעיף המשאיר את איש הצוות הרפואי מוגן מהחשיפה והכל (ובצדק מבחינתה של המשפחה) על מנת לקבל פיצוי כמה שיותר גבוה וכמה שיותר מהר.

את המחיר משלמת האוכלוסיה כולה שכן כאמור ההליך מסתיר את הרופאים הרשלנים מעין הציבור ומונע אפשרות להישמר מפניהם.

יותר מכך, בעזרת סעיף הסודיות חברות הביטוח קונות גם הלכות משפטיות. כשתובע מגיש תביעה כנגד חברת ביטוח על עוול שהיא עשתה לו, ממהרת חברת הביטוח לשלם לתובע ולהחתים אותו על הסכם סודיות. בכך מונעת חברת הביטוח פסק דין שיהיה מפורסם לעין הציבור ובו אמירות ברורות על הניסיון של חברת הביטוח לחמוק מתשלום למבוטח. כמובן שפסק דין כזה יגרום לחברת הביטוח נזק רוחבי, ולכן משתלם בהרבה לשלם לתובע בודד תוך הבטחת סודיות ההליך.

טוב יעשה המחוקק אם ימנע בחקיקה ראשית את האפשרות להחתים תובע על סודיות בהסכם פשרה וייתן לאור השמש שהוא המחטא הטוב ביותר להילחם ברשלנות הרפואית ובמחדלי חברות הביטוח.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  הסכם פשרה,  חברות הביטוח,  רשלנות רפואית,  חדשות,  דעות,  עו"ד דוד פייל
תגובות
15.12.2019, 19:19

חבל שעו"ד שעוסק ברשלנות רפואית לא מבין את ההבדל בין כישלון או סיבוך לבין רשלנות.
יתרה מכך, דווקא המצב הנוכחי מאפשר סיוע כספי למשפחה או לנפגע, מבלי לשאת בנטל של הוכחת רשלנות. המנגנון המוצע ע"י אולי יעשיר את עו"ד המכובד אבל יעכב את מתן הפיצוי, וישלול אפשרות לסייע למי שנפגע למרות שהרופא פעל כנדרש.

אנונימי/ת
16.12.2019, 23:17

כולם מבינים טוב מאד את ההבדל. המצב הנוכחי מאפשר לעשוק את הנפגעים ולשלם להם סכומים זעומים. המתרשלים נהנים מההסתרה. לכן צריך את הסעיף החדש. בנוסף רצוי לחייב פיצוי כפול או יותר את חברת הביטוח אם יפסידו במשפט. בארה״ב מענישים את חברות הביטוח אם הן מתחמקות מתשלום זכויותיו של החולה.

אנונימי/ת
15.12.2019, 22:47

ממש הקוזאק הנגזל. המטרה היחידה במאבק של תובעי הרשלנות הסדרתיים כמו הכותב באיסור על סודיות היא אינטרס כלכלי אישי של פרסום עצמי, הסכמי הסודיות מונעים ממישהו כמו הכותב לשלוח קומוניקטים לתקשורת (עם תמונה שלו, כמקובל) על כך שהוא הצליח לסגור הסדר מוצלח ללקוח עם פיצוי גבוה, וכך לגייס לעצמו לקוחות חדשים.

אמנם נכון שפרסומים כאלה יעודדו לקוחות חדשים וכך בעקיפין גם יגדילו את היקף התביעות, אבל כל עוד רובן ככולן יסתיימו בהסכם סודיות וכאשר הרופא המתרשל נהנה מביטוח אחריות מקצועית אוטומטי על חשבון המדינה (בניגוד לארה"ב שם המבטחים מפסיקים לבטח רופא רשלן) אז ביטול הסודיות לא יעלה ולא יוריד, בוודאי כל עוד אמצעי התקשורת ימשיכו מיוזמתן להשמיט מהידיעות את השמות של הרופאים הרשלנים כפי שהם עושים כיום, כך שגם אפקט השיימינג יאבד.

הכותב כמובן יודע היטב שיש לו אפשרות לנתב את לקוחותיו למסלולים של דרישת אחריות אישית מהרשלנים, כמו הגשת תלונה למשטרה, קבילה למשרד הבריאות, תלונה לבית הדין של הר"י ותלונה משמעתית למעסיק של הרופא, אבל אלה הליכים שלא מניבים הכנסות גדולות לעורכי הדין וללקוחות, אז הם מעדיפים לא לבזבז עליהם את זמנם, למרות שאלה ההליכים שאמורים להיות האפקטיביים ביותר (גם אם רובם כיום לקויים, וצריך להיאבק על שיפורם).

אנונימי/ת
16.12.2019, 23:29

ללא עורך דין מי ידאג לחולה הנפגע לקבל פיצוי ? רופאים שנפגעים לא נעזרים בעורכי דין נגד המעסיק ? נגד ביטוח כשרכבם נפגע ? לא נעזרים בעורך דין למלט נפשם כשפשעו/התרשלו ? אז עורך דין זה כבר טוב ?

אנונימי/ת
17.12.2019, 09:31

עורך דין יקר, אני מקווה שאתה טוב יותר בהעלאת טיעונים בבית המשפט מאשר כאן.
האדם שאליו הגבת לא אמר שאין להסתייע בעורכי דין לגבי פיצוי. הוא התייחס ספציפית לנקודה שהועלתה בכתבה, ואף נימק זאת יפה.
אתה, שאינך יודע כיצד להתמודד עם תשובתו , החלטת לעבור להתקפה.

16.12.2019, 21:03

והנה אתר שמכנה עצמו "דוקטורס אונלי" שזה "רופאים בלבד" או משהו כזה בתרגום חופשי נותן, במה ופרסום חינם אין כסף לעו"ד ברמה כזו או אחרת הרושם מאמר ברמת טיעון כזו או אחרת . וככל שנגיב יותר, נחלוק או חלילה נתקוף את טיעוניו נגביר ונעצים פרסומו זה. אנא, הימנעו.

אנונימי/ת
16.12.2019, 23:26

אתה כמו כל הרופאים בורח מהאמת שהיא : רשלנים מזיקים לחולים שחייהם וחיי משפחותיהם נהרסים. הסיכוי היחידי של חולים אומללים אלה לשקם ולו במעט את חיי המשפחה הוא פיצוי הוגן לנזק הרשלני. את זה ניתן להשיג רק עם עורך דין, רצוי טוב עם קבלות. ואל תתחיל לספר על הבדל בין רשלנות טעות וגורל. עורך הדין רוצה להתפרנס ובזכות, והשמצתו לא תשנה את העובדה הזו. עורך דין כמו הרופא הפרטי מחפשים פרנסה וכסף. אלא שעורך הדין עוזר לחולה הרבה יותר מהרופא הרשלן.

17.12.2019, 06:28

חן חן לך עורך דין אנונימי משעה 23:26, תגובה נאה ומאירת עיניים טרם עלית על יצועך.

'פשרה וגישור' בין הצדדים מחוץ לבית המשפט הם גישה נכונה שחוסכת לכל המעורבים זמן, ממון וסבל ולהערכתי מומלצת מאד. חסרון שיטה זו היא הסודיות המאולצת, שמשרתת את חברת הביטוח אבל פוגעת בחוק חופש המידע. גישה משלימה ל'פשרה וגישור' תהיה בהשלמת 'חוק זכויות החולה' על ידי חקיקה של 'פיצוי ללא אשם' שימנע מהנפגע את הסבל והזמן של דיון משפטי, אם כי יותיר את חברות הביטוח מתדיינות בינו לבין עצמן.

אנונימי/ת
10.01.2020, 15:37

רעיון מצוין. ואז כמובן ירד ערך הנכסים עקב הצפת השוק במשרדים שהתרוקנו מעורכי הדין.

אנונימי/ת
10.01.2020, 15:35

עורך הדין המלומד יוצא מנקודת הנחה שבכל תביעה אכן הרופא הוא הרשלן ולכן הפשרה והסכם הסודיות בא להגן על הרופא. זו היא כמובן דמגוגיה זולה. חלק גדול אם לא רוב התביעות מוגשות על תוצאת טיפול שאינה מספקת את הנתבע. ברוב המקרים לא מדובר ברשלנות אלא בפיזור הסטטיסטי הרגיל של תוצאת טיפולים רפואיים למיניהם ובאירועים שבסופו של דבר לא היו יכולים להמנע על ידי הרופא הסביר.
במקרים אלו התובע באמצעות בא כוחו מגיש תביעה מתוך הנחה שבסופו של דבר יקבל פיצוי גם אם לא הוכחה רשלנות.
קבלת עמדתו של עורך הדין הניכבד תגרום לכך שתביעות אלו יגיעו לבתי המשפט ויתנהלו במשך שני ארוכות עקב היצף תביעות עד שהנתבע בחלק גדול מהמקרים יוכיח שאין המדובר ברשלנות. במצב זה גם תביעו תמוצדקות יתנהלו במשך שנים רבות לאחר שבתי המשפט יהיו כאמור מוצפים בתביעות.
מי שכמובן יתעשר הם עורכי הדין וזאת על גב לקוחותיהם שלהם ועל חשבונם.

26.11.2020, 08:48

הבעיה היא שאין מבדילים בין רשלנות אמיתית ובין כשל טיפולי למרות ההתנהלות הנכונה של של הצוות הרפואי . ולכן במידה וניגרם נזק למטופל ללא תרומה רשלנית של המטפלים יש לפצות את הניפגע ללא כל קשר ולכן לדעתי היתה עושה טוב המדינה אם היתה מנהיגה ,כמו בביטוח רכב, אין צורך להוכיח אשמה , אלא לפצות את הניפגה לפי חומרת מצבו, ובכך כולם היו מרוויחים.
ללא כל צורך להוכיח רשלנות .
Win win situation
בהצלחה