ה-FDA שוקל כמה אופציות לפיתוח חיסונים המונעים את מחלת הקורונה. "נשקול מידע המצביע על חיסון המונע את המחלה בתנאי שילווה בנתונים המאששים את יתרונותיו", אמר שלשום (ג') דובר הארגון מייקל פלברבאום, ו"לא נדרוש שהחיסון יגן גם מפני הידבקות כתנאי להנפקת הרשיון".
עוד בעניין דומה
עוד אמר דובר ה-FDA כי חיסונים מאושרים רבים, בהם החיסון כנגד שעלת, לא הוכחו כיעילים נגד הידבקות בפתוגן המחולל את המחלה והם מוגבלים רק להגנה מפני התסמינים עצמם.
מייקל קינץ', מומחה לפיתוח תרופות חיסונים מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס שבמדינת מיזורי, אמר בהקשר זה: "השימוש בחיסונים ובטיפולים לא מושלמים איננו פסול, אבל זה מעשי. בעקבותיהם, עם הזמן, עשויים להיות פיתוחים לחיסונים טובים מהם. לעולם לא יהיה חיסון מושלם".
בימים האחרונים, לאחר שהצטברו דיווחים על לפחות 130 חיסונים לקורונה שנמצאים בפיתוח עתה, מתגבשת הערכה של מומחים שונים כי ייתכן שהחיסונים הראשונים שייצאו מקווי הפיתוח ימנעו בראש ובראשונה תחלואה קשה אבל לא ימנעו את ההדבקה בנגיף.
למרות שמטרת העל היא חיסולו המוחלט של הנגיף, נראה שהחיסונים הראשונים שיפותחו עשויים לספק הגנה מוגבלת בלבד מפניו, אמר אתמול רובין שאטוק, מה"אימפריאל קולג'" בלונדון, העומד בראש אחד מצוותי פיתוח החיסון. הוא הביע הערכה פסימית: "בהחלט ייתכן שחיסון המגן רק מפני מחלה קשה עדיין לא יהיה יעיל ביותר".
לפחות אחד מהחיסונים שבפיתוח הגיע לשלב מתקדם של ניסוי בבני אדם, אחרי שנמצא יעיל בטיפול בבעלי חיים שנדבקו בנגיף והיו במצב אנוש. עם זאת, היה פחות יעיל במניעת ההידבקות. הגירסה הראשונה שלו תגיע לשוק, לפי הערכה, במהלך החורף הקרוב. דניס ברטון, אימונולוג וחוקר חיסונים ב"מכון סקריפס" בקליפורניה, אמר: "חיסונים צריכים להגן מפני המחלה, לא מפני הידבקות".
קינץ' לעומתו אמר: "למרות הפוטנציאל הגלום בחיסונים, הגירסאות הראשונות שלהם שיגיעו לשוק עלולים לגרום לשאננות. הערכתי: ביום שלאחר מתן החיסון מטופלים יחשבו שהם יכולים לחזור לשגרה מלאה ולא בטוח שיבינו שהם עדיין עלולים להידבק".
אחת הבעיות המלוות עתה את חקר נגיף הקורונה היא כי ידוע עתה שהדבקה במחלת הריאות הקשה שהוא גורם לה אפשרית גם באמצעות נדבקים א־סימפטומטיים, אבל חיסון המונע את הופעת התסמינים עלול, חוששים מומחים בארה"ב, רק להרחיב את מימדי התופעה.
לפי הערכת ה-WHO, חיסונים הם כלי נשק יעילים נגד מחלות מידבקות ומונעים כשלושה מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם, אלא שרק חיסונים מעטים יעילים לחלוטין. בחצבת, למשל, כ-3% מהמחוסנים מפתחים צורה קלה של המחלה וגם יכולים להדביק אחרים.
החיסון פועל באמצעות חשיפת המערכת החיסונית לגירסה מוחלשת של הנגיף או חלק ממנו, באופן שמאמן את הגוף להתמודד עימו בזמן אמת במקרה של הידבקות. הנוגדנים לוכדים את הנגיף ומאטים את חדירתו לתאים. שיטה נפוצה להגברת רמת הנוגדנים היא הזרקת נגיף שנוטרל או הומת. כתשעה חיסונים לקורונה מהסוג הזה נמצאים בפיתוח.
חיסון מסוג אחר שאותו מפתחת אוניברסיטת אוקספורד פועל על פי שיטה אחרת: גנים של נגיף קורונה מוחדרים לנגיף אחר ובלתי מזיק ואלה מייצרים נוגדנים שהמערכת החיסונית מזהה ומתגברת בכך את ההגנה במקרה של הידבקות אמיתית.