הבדלים בתצוגה של מחלות עורקים כליליות ובתוצאותיהן בין המינים תוארו כבר בעבר. מטרת מחקר זה היא להשוות בין פערים מבוססי-מין בניהול חסימה מוחלטת כרונית (CTO) ותוצאות ארוכות טווח.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו כל המטופלים אשר טופלו באופן רציף במרכז הבדיקה בין השנים 2010-2014 שאובחנו עם CTO אחד לפחות. נתונים דמוגרפיים וקליניים נרשמו, תמותה מכל הסיבות ותמותה לבבית נבדקה במהלך מעקב חציוני של 4.03 שנים (טווח בין-רבעוני 2.6-4.8).
במחקר נכללו 1,248 נבדקים כאשר ממוצע הגילאים היה 67.3 שנים (סטיית תקן 10.9 שנים), 16% מהנבדקים היו נשים. נשים היו לרוב מבוגרות יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של סוכרת מסוג 2 ויחס מקטע פליטת החדר (ventricle ejection fraction) היה נמוך יותר בהשוואה לגברים (רמת מובהקות <0.05). למרות שלחלק ניכר מהנשים היו תוצאות חיוביות בבדיקת כדאיות לאיסכמיה חמורה (86% לעומת 74%; רמת מובהקות 0.01), הן טופלו בטיפול תרופתי בלבד לעיתים קרובות יותר בהשוואה לגברים (57% לעומת 51%; רמת מובהקות 0.02). במהלך המעקב מתו 386 נבדקים (31%). נשים הציגו שיעור גבוה יותר של תמותה מכלל הסיבות, תמותה לבבית ואשפוזים לאי ספיקת לב ללא תלות באסטרטגיית הטיפול בהשוואה לגברים (רמת מובהקות <0.001). בניתוח רב משתני, מין נקבה נקשר לתמותה לבבית גבוהה יותר (יחס סיכון 1.67; רווח בר-סמך 95%, 1.10-2.57; רמת מובהקות <0.001). בקרב נשים, המנבאים העצמאיים לתמותה מכל הסיבות וסיבות לבביות היו: גיל, טיפול תרופתי ב-CTO וציון ה-ACEF (גיל, קריאטינין ויחס מקטע הפליטה).
נצפה פער בין-מיני משמעותי בנוגע לטיפול ב-CTO. מין נקבה היה מנבא עצמאי לתמותת לב במעקב ארוך טווח. יש צורך בנתונים נוספים כדי לתמוך בממצאים אלה.
מקור:
Flores-Umanzor. E. J. Et al. (2020) International Journal of Cardiology 319(15): 46-51