COVID-19 בישראל

פרופ' שוקי שמר: "ההחלטה על רכש החיסונים אמיצה, צריך ללכת עליה"

מחריפה המחלוקת סביב הצורך ברכש חיסונים נוסף, שיעור המחוסנים שנדבקו בקורונה ואושפזו נמצא בעלייה ובמשרד ראש הממשלה לוחצים לאשר 3.5 מיליארד שקל לרכישת מיליוני מנות חיסון נוספות

פרופ' שוקי שמר. צילום: טל שחר

מחריפה המחלוקת בין משרד הבריאות למשרד האוצר בדבר הצורך ברכישת מנות חיסון רבות נוספות עבור אוכלוסיית ישראל, מאחר שקיימת הערכה שהציבור עשוי להיקרא מדי חצי שנה לקבל חיסון כנגד קורונה.

כך לפחות מוצג עניין זה הבוקר (ד') על ידי משרד ראש הממשלה, שדוחף לאשר תקציב של 3.5 מיליארד שקל עבור רכש של 36 מיליון מנות חיסון של "פייזר". קיימת הערכה שכמות כזאת תידרש עד שנת 2024.

בין שאר הדיווחים הבוקר בהקשר לחיסונים, נמסר כי לפי נתונים שבידי משרד הבריאות שיעור המחוסנים באופן מלא שבכל זאת אושפזו לאחרונה בגלל הידבקות בנגיף הקורונה נמצא בעלייה. לכן, ייתכן שהציבור ייקרא לקבל מנת דחף (בוסטר) לחיזוק הנוגדנים.

גורמים מקצועיים שונים, המעורבים בדיונים על רכש מנות חיסון, סבורים שאיננו מוצדק ומתחו ביקורת על מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי "המשנה את דעתו בנושא הזה כל יומיים", כך לפי דיווח אחר אתמול ב-ynet, לאחר שפרופ' לוי אמר בראיון אתמול כי "כמות מנות החיסון שנמצאת עתה בידי ישראל מספיקה רק עבור הסבב הנוכחי".

ההסכם הקיים עם "פייזר" קובע שישראל תקבל עד אמצע השנה בסך הכל 27 מיליון מנות חיסון. עד כה התחסנו בשתי מנות מתרכיב זה מעל 4.8 מיליון ישראלים, כך שבמלאי נותרו עתה, לפי ההערכות, 17 מיליון מנות. אבל משרד הבריאות מעריך שבתוך שבועות מעטים ניתן יהיה לחסן גם בני נוער גילאי 16-12 וייתכן שבסוף השנה או בתחילת 2022 גם יינתן אישור להשתמש בתרכיב החיסון – ככל הנראה במינון שונה מזה שמתאים לבגירים – גם עבור בני 12-5 שנים.

ד"ר טל ברוש מ"אסותא-אשדוד", המשמש גם כמרכז הצוות המייעץ לוועדת חיסוני הקורונה של משרד הבריאות, אמר בנושא הזה לערוץ 12: "אנחנו לא יודעים אם בכלל נזדקק לעוד חיסונים. כרגע מדובר בהערכה תיאורטית. הצורך במנות נוספות יתקיים אחד רק כאשר יתגלו שינויים מהותיים בנגיף שיגרמו לכך שמחוסנים עלולים להידבק שנית ולחלות במחלה קשה. בינתיים, זה לא קרה, אבל זה סיכון עתידי. כך זה מתרחש עם נגיף השפעת. האפשרות הנוספת: דעיכה, עם הזמן, ביעילות החיסון, אלא שזה קורה רבות בחיסונים אחרים".

עם זאת אמר ד"ר ברוש שישראל נדרשת להיערכות לרכש חיסונים: "מכל מה שנעשה כאן עד היום כחלק מהמאבק בקורונה, ההשקעה המשתלמת ביותר, מבחינה כספית, היא ללא צל של ספק רכישת החיסונים. המחיר שמשלמים בכל פעם כאשר עוצרים את הפעילות במשק הוא לאין ערוך יותר מעלות החיסונים". עוד העריך ד"ר ברוש כי ייתכן שהרכב מנת החיסון יתעדכן בעקבות השתנות הנגיף (מוטציות) ובמקרה כזה יש צורך להזמין את החיסונים בסמוך מאוד לעונת המגיפה. לדבריו, "הגיוני שהחיסון שיינתן ב-2022 יכוון כנגד זני נגיף קורונה שאינם הזן הסיני המקורי".

עוד אמר ד"ר ברוש: "בישראל ידוע מהו גודלה של אוכלוסיית הילדים שיש לחסן, כך שאין הפתעות גדולות. אבל ייתכן שיהיה צורך להתאים את הזמנת החיסונים לגודל האוכלוסיה ולא להפריז".

מומחה אחר, פרופ' סיריל כהן מאוניברסיטת בר אילן, סבור כי המוטציה הברזילאית היא זו שצריכה להדאיג יותר משאר זני הנגיף.

פרופ' גליה רהב, חברת הצוות המייעץ לרכש חיסוני הקורונה ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב"שיבא", אמרה: "אנחנו עדיין לא יודעים במדויק האם נצטרך או לא נצטרך לבצע חיסון מדי שנה או חצי שנה. בשלב זה אנחנו לא כל כך רואים הדבקות חוזרות אצל מחלימים ומחוסנים וגם לא התפשטות של המוטנט הדרום אפריקאי שדי נבלמה בשלב הזה".

נושא אחר שהעלתה פרופ' רהב: " עדיין לא ברור מהו תאריך התפוגה של החיסונים והאם יש טעם להזמין כמות גדולה זמן רב מראש. סביר להניח שמדובר בשנה. אולי בעתיד יתגלה שתאריך התפוגה הוא לזמן ארוך יותר. עם זאת, הכף נוטה כרגע לכיוון הרכישה. עדיף שיהיו כאן עודפי חיסון. מקסימום נוכל להעביר אותם על ידי מכירה או נתינה למדינות אחרות או לרשות הפלסטינית".

מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה פנתה אתמול לשר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, בעקבות כוונת משרד הבריאות לרכוש עשרות מיליוני חיסונים בעלות של 3.5 מיליארד שקל, כאשר מהלך זה נעשה תחת מעטה של סודיות. בפנייה נכתב כי "הצורך ברכש עצום זה איננו ברור מקצועית ולכן חייב להיות מוצג בשקיפות מלאה לציבור משלמי המיסים ולאנשי המקצוע. אם יש מידע מקצועי המנחה את ההחלטה ומצדיק רכש במיליארדים בתקופה של משבר כלכלי חמור מאין כמותו, יש לשתף אותו עם הציבור".

הבוקר אמר פרופ' שוקי שמר, יו"ר "אסותא" בראיון ל-103FM: "אין בעולם אדם אחד שיודע כמה פעמים נצטרך להתחסן. ההחלטה על הרכש אמיצה, צריך ללכת עליה. המדינה קונה בכך ביטוח. כשקונים פוליסת ביטוח משלמים את הפרמיה ומקווים שלא נעשה שימוש בביטוח הזה. כל העולם רודף אחרי החיסונים. אפשר לראות מה קורה בנושא הזה באירופה. קיימת השאלה על ההסכמים שיהיו עם חברות החיסונים וצריכה להיות שקיפות בהקשר לכך. יחד עם זאת, יש סודיות מסחרית ויש לשמור גם עליה, אבל צריך לדעת אם ההסכם סביר".

יש לציין כי הוועדה המייעצת לחיסוני הקורונה לא היתה מעורבת בדיונים ובקבלת ההחלטה על רכש החיסונים האמור.

משרד הבריאות מסר בהודעה רשמית כי "בעקבות דיווחים כוזבים על כמויות החיסונים שיש כיום בישראל, אנחנו מבקשים להבהיר, תוך שמירה על הסכמי הסודיות שנחתמו עם חברות החיסונים, שבישראל קיים עתה מלאי רק עבור סבב החיסונים הנוכחי. קיים צורך חשוב ברכש מיליוני חיסונים נוספים כדי להתכונן לתרחישים שונים כמו מנת דחף, חיסון ילדים מעל גיל 12, מתן אפשרות לחיסונים עמידים לוריאנטים שעשויים להגיע. בזכות החיסונים ישראל יוצאת ממשבר הקורונה. אין להקל ראש באחת הרכישות החשובות שהמדינה יכולה לבצע בעת הזאת".

נושאים קשורים:  פרופ' שוקי שמר,  ד"ר טל ברוש,  חדשות,  19-COVID,  פרופ' גליה רהב,  חיסון לקורונה,  משרד הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
01.04.2021, 17:02

לא הייתי רוצה שפוליטיקאי נאשם בפלילים יחליט בענייני בריאות.