דעות

הפלא ושברו: האישה שילדה שפנים, חדי קרן מרפאים ושתיינים בוערים

דיווחים כוזבים ברפואה גרמו להלעטת דור שלם בתרד, להכשרת מרדימים על בסיס מחקר על חתולים ולשיטה "מצילת חיים" לסכן את שלומו של כל אורח במסעדה. פרופ' דונחין מציג אוסף מביך של ידיעות כזב

פופאי. דור שלם של ילדים הולעט בעלי תרד בגלל טעות דפוס

ב-10 באוקטובר 1726 התפרסמה בעיתון בריטי ידיעה מוזרה אך מעניינת לציבור הרחב ולעולם הרפואה: מרי טופטס (Mary Tofts) מהעיירה גידלפורד, אישה ענייה בהריון, נשואה ואם לשני ילדים, ילדה, בעזרת רופא מכובד ומיילדת שהיו עימה, יצור הדומה לשפן (!), כאשר הריאות והלב היו ללא הגוף עצמו. לאחר  14 יום, בעזרת אותו צוות מיילד, ילדה שפן שלם, ולאחר מספר ימים יצאו מרחמה עוד ארבעה שפנים, אולם אלה מתו בתוך זמן קצר והיא שמרה את הגופות בנוזל משמר כדי להביא  את הממצא בפני הוועדה הרפואית המלכותית.

את הסיבה ללידה מוזרה זו הסבירה טופטס: "כשהייתי בהריון ועבדתי בשדה ראיתי שפן ומאז אותו אירוע היתה לי תאווה לאכילת בשר שפן". בהמשך היא ילדה עוד שפנים, חלקם מבותרים.

השמועה הגיע גם לאוזניו של הנסיף מוויילס אשר שיגר שליח  מיוחד, אליו התלווה מומחה נוסף מטעמו של המלך ג'ורג הראשון, שהיה היועץ המלכותי לאנטומיה (כנראה במינוי פוליטי). הממסד הרפואי חקר את הנושא, היו דעות שונות והסברים מפולפלים לתופעה על ידי מומחי המלך ואחרים, ולבסוף הודתה היולדת בכך שלפני הלידות הללו החדירה לגופה את מה שאחר כך ילדה כשְפנים מוצלחים. האירוע הביאו לה כבוד וכסף רב, והשערוריה הזו זכתה למאמרים מדעיים וכן לעשרות סיפורים, ספרים וציורים שלא משאירים מקום לדמיון.

יולדת השפנים, 1726

הנטייה להאמין בכל ממצא המגיע לציבור דרך מתווך יוקרתי כמו עיתון  או כל אמצעי אחר היא הקרקע הפוריה לקבלת הדברים הכי לא מתקבלים על הדעת, ככל שיהא להם הסבר המניח את הדעת החלולה. אוספים של ידיעות כזב ותיאורי מקרים רפואיים נדירים יצאו לאור במספר ספרים המתארים בפירוט את הפלא, את הנס ואת שברו.

למשל, תיאורי מקרי של "התלקחות ספונטנית" במספר לא מבוטל של אירועים, תיארו העדים לכך כי באדם ששתה משקאות עתירי אלכוהל פרצה מגופו, לפתע, אש שקטלה את השתיין אך לא גרמה כל נזק לסביבה.

פרסומים מדעיים בעיתונות הרפואית הם בעלי השפעה ניכרת הן על הרופאים הקוראים והן על הציבור. היו "אמיתות" שעברו מדור לדור, תוך ציטוט העבודה המקורית שאיש לא טרח לבדוק אותה

בשנת 1650 טען ד"ר תומס ברטולין כי שתיית אלכוהל מופרזת גורמת ליצירת ניצוץ בקיבה הגורם לתחילתה של בעירה קטלנית. לזכותו של הרופא הזה עמדה העובדה כי הוא היה הראשון שתיאר את המערכת הלימפטית בגוף האדם וכן הבין את המשמעות והחשיבות של גילוי מחזור הדם על ידי וויליאם הרווי.

מאמר פחות "מדעי" שהוא פרסם היה על התכונות הרפואיות של החד־קרן , בעל החיים האגדי, אולם אם מקור כה אמין כמו הדוקטור ברטולין ממליץ על החד־קרן, מן הראוי לחפש את החיה כדי להפיק מהקרן תרופה לכל מחלה כמעט. אלא שבאותם ימים, מה שנכתב לא היה בעל תפוצה נרחבת והיה ידוע בעיקר למלכים ולבעלי פרבילגיות אחרות.

הרבה יותר מאוחר, ב-1870, בעת חישוב תכולת הברזל בירקות שונים, פורסם כי ב-100 גרם עלי תרד יש 35 מילגרם ברזל, אך בשל טעות במיקום הפסיק התברר בהמשך שמדובר רק ב-3.5 מילגרם, דבר שלא הפריע כלל ליצור את דמותו של פופאי המלח בקולנוע המצויר ובעקבות זאת גם להלעיט דור שלם של ילדים בקציצות תרד שגרמו להתנזרות מוחלטת מירק זה לאחר שנים.

פרסומים מדעיים בעיתונות הרפואית הם בעלי השפעה ניכרת הן על הרופאים הקוראים והן על הציבור המקבל את המידע הנשאב מהם. היו "אמיתות" שעברו מדור לדור, תוך ציטוט העבודה המקורית שאיש לא טרח לבדוק אותה.

במשך שנים רבות הכשרת רופאים מרדימים כללה את הפרוטוקול לביצוע הרדמת חירום לצורך ניתוח דחוף ובה היה הכרח לבצע לחץ  ידני על הגרון כדי למנוע כניסת תוכן קיבה לריאות. הפעולה נקראה "התרגיל על שם סלליק"  ואוי לו לנבחן בהרדמה שהיה שוכח לבצע את הלחיצה הנדרשת. מבט במאמר המקורי מראה כי התיאוריה התבססה על מחקר ב-20 חתולים. בדיקות רנטגן הראו לימים כי הלחיצה הזו אינה מונעת יציאת תוכן קיבה אל הריאה, אולם בכל זאת ממשיכים לבצע את הפעולה כי כנראה "לא נעים"  לבטלה.

כיום, הנחיות ההחייאה אינן ממליצות על שיטת היימליך כפעולה מצילת חיים. היימליך עצמו טען כי השיטה מיועדת לטובעים המחולצים מהמים והוא פרסם מקרה שלא היה ולא נברא

פעולה מפורסמת אחרת היא בשיטה המפורסמת להוצאת מזון שנתקע בלוע וגורם לחנק - שיטת היימליך. בכל מסעדה בארה"ב היתה חובה להציג את הכרזה להצלת חיים המראה את שלבי הפעולה:  לעמוד מאחוריו של נחנק ממזון, ללחוץ חזק על בטנו וכך גוש המזון התקוע ייפלט החוצה. אלא שהפעולה שהומלצה על ידי כירורג  אמריקאי ידוע לא לוותה מעולם במחקר רציני. פה ושם היו עדויות, בעיקר בעיתונות הלא רפואית, כי אכן ניצלו חיי אדם.

גם בקולנוע הוצגו מצילי החיים הנפלאים הללו בסצינות מסעדה רבות שהסתיימו בפליטה למרחק של גוש מזון שנתקע בלוע. השפעתם של  סרטים אלה מסכנת כל משתעל במסעדה בהתקפה  של בוגר קורס עזרה ראשונה. היימליך עצמו טען כי כאשר טובע מחולץ מהמים יש לבצע את הלחיצה הזו כדי להוציא מים מריאותיו והוא פרסם מקרה שלא היה ולא נברא. כיום,  הנחיות ההחייאה אינן ממליצות על היימליך כפעולה מצילת חיים.

הצעות לטיפולים "משלימים", "אלטרנטיביים",  "טבעיים",  מוצאות קהל רב ואף אנשי רפואה המוכנים להאמין בכל תיאוריה בלי בדל הוכחה. יש המאמינים  בידעונים וברבנים המרפאים במתן ברכה או במגרשי רוחות רעות ובעלי כוחות מגנטיים וחשמליים אשר תמורת תשלום, שאינו מכוסה בביטוחי הבריאות, יפעילו את כוחם ה"מרפא".

במשך מאות שנים היו אנשים שהאמינו במידע כוזב על רפואה ובריאות וגם היום, בעת שחיסוני הקורונה עשויים למגר את המגיפה, רבים מעדיפים לאמץ את הכזבים, לתקוף את יעילותם ונחיצותם ולטעון שהם מסוכנים. זאת, על אף העובדה שחיסונים הכחידו את מרבית המחלות המידבקות ובדיקות קפדניות ומחקר רציני הוכיחו את יעילותם ותרומתם לאנושות.

הכותב הוא רופא "הדסה עין כרם" בעבר. כיום גימלאי ומתנדב בבית החולים

(המאמר התפרסם לראשונה ב"הארץ")

נושאים קשורים:  דעות,  פרופ' יואל דונחין,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
23.04.2021, 09:20

מלאך המוות נכנס לפני אלוהים המצב מסמורטט ועלוב, ריבונו שאל אותו מלאכי מה פשר ההופעה הזאת? אמר לו המלאך יש המון עבודה ואין לי כוח אדם...אין בעיה נענה ריבונו - אשלח לך עזרה! את מי? הקשה המלאך...את הרופאים נענה אלוהים

אנונימי/ת
23.04.2021, 09:24

האם אנו עדים לזה גם היום?
מעריב מבטיח שהחיסון בטוח. על סמך מה?
מאמר של הארץ?
וכו.....

אנונימי/ת
23.04.2021, 09:40

אנשים חסרי מצפון מנצלים אנשים חולים כדי להרוויח עליהם כסף... מה חדש?

חשוב ומעניין.!לגבי שיטת
היימליך—מה כן עובד נכון?

אנונימי/ת
23.04.2021, 10:08

היימליך כיום נלמד בכל קורס עזרה ראשונה!!! עם כי בצורה מעט שונה מהמקור אבל עיקרון עדיין הפעולה עדיין נלמד כחלק מכל קורס.

אנונימי/ת
23.04.2021, 10:36

יושרה מדעית, יושרה אינטלקטואלית, הימנעות מתעלולים סטטיסטיים להשגת מובהקות שאינה אמיתית, הימנעות משיקולים זרים כגון פרסום, כסף, כוח, קידום רפואי ואקדמי ומעמד יכולים להטיב עם עולם הרפואה.

עד הפסקה האחרונה, הייתי משוכנעת שהכותב מבקש להדגיש את חשיבות איסוף המידע והשקיפות בנוגע לחיסוני הקורונה ומתנגד לחיסון ילדים למחלה זו.

23.04.2021, 14:27

אכן, היו הרבה טעויות ברפואה ואני יכולה להוסיף עוד כמה לרשימה. כפי שאמר לי אחד ממורי הטובים. חצי ממה שכתוב בטקסט בוק אינו נכון, אבל לצערי איני יכול לומר לכם איזה חצי.
ויש גם דוגמאות הפוכות שתובנות או תגליות שהיו יכולות להציל מספר רב של אנשים נשללו על הסף וזה שהגה אותן הוקע בחייו.
זו בדיוק הסיבה שבשלה אנחנו צריכים לנהוג בצניעות ולנקוט במשנה זהירות עם כל טכנולוגיה רפואית חדשה ולא להיכנע להיבריס האנושי שמבטיח לנו שהפעם אנחנו יכולים לדעת בודאות מה נכון.
לא בכדי טבע אבי הרפואה את המונח "פרימום נון נוצרה" . הוא היה אדם חכם שהכיר בקיומה של הגאונות האנושית למצוא פיתרון לכל בעייה, עם יכולת מוגבלת מאוד לחזות את תוצאותיה של אותה המצאה מעבר לטווח הקצר או הבינוני וגם לכך יש למרבה הצער דוגמאות רבות.
ומי שטוען שלא מדובר בטכנולוגיה חדשה שלא קיימת עד היום באף תרופה מאושרת הוא במקרה הטוב בור ובמקרה הרע שקרן, גם אם הוא משקר לעצמו.

אנונימי/ת
23.04.2021, 21:59

מאמר מרתק ומרחיב עינים. עם זאת, בקשר לתמרון היימליך - אני חייב לציין שהוא נלמד עד היום בקורסי עזרה ראשונה במקרה של חנק מלא (גוף זר תקוע בקנה הנשימה, חוסם בצורה מחולטת - מטופל לא מדבר ולא משתעל), ככה שאני לא בטוח שהוא אמור להיות ברשימה.

לפני שנים רבות, במחלקה פנימית מובילה מאד בבית חולים מכובד מאד (בארץ), לימדו אותנו (סטודנטים בשנה ד') ש"אוי ואבוי אם תטפלו בשילוב של אנטיביוטיקה בקטריוצידית עם בקטריוסטטית"...

אנונימי/ת
26.04.2021, 07:59

מענין לקרוא, חבל שהכותב נופל בדיוק באותו פח אותו הוא מתאר. מה זה טיפולים "משלימים" "אלטרנטיביים" "טבעיים"? התאור הזה נובע מבורות או מעצלות שכן תחת הכותרות הללו נכללים אין ספור אפשרויות, בינהן גם כאלו שהוכחו כיעילות ואף משמשות בבתי החולים המובילים בארץ.