חדשות

חוקרים בטכניון פיתחו מדבקה לאבחון מהיר של שחפת

הטכנולוגיה נבדקה על אוכלוסיות בהודו ובדרום אפריקה והפגינה דיוק גבוה באבחון שחפת פעילה ושחפת סמויה, המחלה המידבקת הנפוצה בעולם

ניטור שחפת באמצעות מדבקה הנצמדת לעור ומודדת את החלקיקים הנדיפים הנפלטים ממנו. צילום: דוברות הטכניון

טכנולוגיה חדשנית לניטור שחפת חבויה, באמצעות מערכת הנצמדת לעורו של הנבדק,  פותחה על ידי חוקרים בטכניון. מאמר על הטכנולוגיה פורסם לאחרונה בכתב העת Advanced Science.

שחפת, המחלה המידבקת הנפוצה בעולם, גובה בכל שנה כ-1.8 מיליון קורבנות. רוב מקרי השחפת הפעילה (כ-95%) הם בעולם השלישי. כיום, בעקבות גלי ההגירה הגדולים למערב, חלה זליגה של מחלה זו לאירופה. גם בישראל מתגלים מדי פעם חולי שחפת ולכן הוקמה ב-1997 התכנית הלאומית למיגור השחפת בישראל.

תסמיני המחלה אינם פשוטים לאבחון, רבים מהחולים אינם מאובחנים מוקדם מספיק או שאינם מאובחנים כלל. מדובר כיום בכשלושה מיליון בני אדם הנמצאים מתחת לרדאר של מערכות הבריאות השונות. הבדיקות הנוכחיות איטיות, לא מדויקות ואינן זמינות באזורים עניים ונידחים. כתוצאה מכך, מיליוני חולי שחפת ממשיכים לקבל טיפול לא מתאים, אם בכלל.

בעיה נוספת של המחלה היא השחפת החבויה (LTBI) - מצב רפואי שבו האדם אינו מידבק אולם הוא מצוי בסיכון לפיתוח שחפת פעילה. הסיכון להתפרצותה של שחפת חבויה לכדי מחלה פעילה תלוי במצבו החיסוני של האדם והוא גדל כתוצאה מעישון, תת תזונה והשפעות סביבתיות אחרות.

על פי ארגון הבריאות העולמי, בדיקה זולה ומהירה היא צו השעה, וזה הרקע לפרסומו של המחקר על הטכנולוגיה לניטור שחפת חבויה שפותחה במעבדה להתקנים מבוססי ננו-חומרים בפקולטה להנדסה כימית בטכניון בקבוצת המחקר של פרופ׳ חוסאם חאיק, במסגרת עבודת המחקר של ד"ר רותם וישינקין.

"הטכנולוגיה שפיתחנו מבוססת על ניטור של חלקיקים נדיפים הנפלטים מגוף האדם", מסביר פרופ' חאיק. "כיום ברור לנו שחלקיקים כאלה מעידים על מצבים פיזיולוגיים שונים, והשאלה היא באילו חלקיקים להתמקד וכיצד לנטר אותם".

המחקר נתמך על ידי קרן ביל ומילנדה גייטס וזכה להתעניינות אישית של ביל גייטס. כיום נמשך הפרויקט לפיתוח המדבקה בשיתוף A-Patch – מאגד בינלאומי בראשות פרופ' חאיק הנתמך על ידי תכנית המענקים של האיחוד האירופאי.

ד"ר וישינקין, המנהלת המדעית של המאגד, מסבירה כי "הטכנולוגיה, שנבדקה על אוכלוסיית נבדקים גדולה בהודו ובדרום אפריקה, הפגינה דיוק גבוה באבחון שחפת הפעילה וגם שחפת סמויה – רגישות גבוהה מ-90%. האתגר הנוכחי הוא הקטנת המערכת שלנו לכדי מדבקה (פלסטר) שתוצמד לעורו של הנבדק".

החוקרים מאמינים שגירסאות עתידיות של הטכנולוגיה יאפשרו ניטור מהיר וזול של מחלות אחרות, מחלות זיהומיות, סוכרת ומחלות לב. מדובר בפלטפורמה המאפשרת ניטור מהיר ופשוט שיכול להתבצע בכל מקום בעולם, תוך העלאת התוצאות לענן ייעודי, וכל זאת ללא צורך ברשת חשמל ובאנשי מקצוע מיומנים.

נושאים קשורים:  שחפת,  פיתוח ישראלי,  ד"ר רותם וישינקין,  חדשות,  פרופ' חוסאם חאיק,  הטכניון
תגובות