מגזין

ציידי הוריאנטים

התרחיש הגרוע ביותר הוא שיתפתח וריאנט שיתחמק לחלוטין מהגנת החיסונים, אך במעבדות "פייזר" כבר מגדלים בתנאי מעבדה קפדניים וריאנטים של נגיף הקורונה ועמלים על הדור הבא של החיסונים

אתר החדשות הרפואיות STAT מדווח השבוע על המאמצים של חברת פייזר לנטר וריאנטים חדשים של נגיף הקורונה, לבדוק אם החיסון הקיים שייצרה מגן מפניהם ולפתח חיסון חדש למקרה שיימצא וריאנט שהחיסון הקיים אינו יעיל נגדו.

וריאנט הדלתא מהודו איים לבטל את ההישג של "פייזר" מהשנה האחרונה על ידי הפיכת החיסון המוערך שלהם ללא יעיל. מאות מיליוני מנות הוזרקו ברחבי העולם, ומרכז המחקר של החברה מצפון לניו יורק ממשיך לעבוד במרץ. צוות של "ציידי וריאנטים", כפי שהם מכנים את עצמם, הוקם כדי לעקוב אחרי השינויים בנגיף שמפתח מוטציות במהירות. "חקלאי נגיפים" מגדל את הגרסאות העדכניות ביותר של הנגיף כדי שחוקרים יוכלו לבדוק כיצד הנגיפים החדשים מתמודדים מול החיסון.

אמנם וריאנט דלתא מידבק אנשים שחוסנו כי הוא מתפשט ביעילות רבה יותר, יש לו תקופת דגירה קצרה יותר והוא מייצר עומס נגיפי גבוה יותר בקרב אלה שנדבקו, אך תוצאות הבדיקה של "פייזר" הראו שהחיסון עצמו עובד היטב.

מדינות שרוכשות את החיסונים משפיעות על בחירת הוריאנטים שנחקרים, שכן החיסון הוא מוצר שהלקוחות שלו הן ממשלות וצריך להביא בחשבון את הרצונות שלהן

הבניינים בהם פועלת פייזר על 900 העובדים שלה שימשו כמעבדות יותר ממאה שנים וייצרו בהן פניצילין וחיסונים נגד טיפוס ופוליו. כיום, המעבדות מצוידות במכשור ברמת בטיחות ביולוגית 3 (כולל מנעולי אוויר ומטהרי אוויר) הנחוץ כדי לייצר עותקים של וריאנטים של נגיף הקורונה.

הפעילות של "פייזר" מושפעת מאוד מהתגובה הפוליטית הגלובלית למגיפה. לאחרונה הכריז ממשל ביידן שכל האמריקאים צריכים לקבל חיסון דחף, בהתאם להודעת החברה שיש צורך במנת חיסון שלישית חצי שנה עד שנה אחרי המנה הראשונה. ההגנה שמעניק החיסון של "פייזר" פוחתת עם הזמן, אך הוא ממשיך להגן ממחלה קשה ב-90% מהמקרים אחרי חצי שנה מהחיסון. לטענת ראש מחלקת החיסונים הנגיפיים בחברה, פיל דורמיצר, עדיף לתת חיסון נוסף מוקדם מדי כדי שלנגיפים יהיו פחות הזדמנויות ליצור מוטציות.

צוות ציידי הוריאנטים ימשיך בעבודתו עד שהרוב המכריע של העולם יחוסן. יש אינספור וריאנטים של הנגיף, אך הצוות מתמקד בוריאנטים המדאיגים ביותר, אלה הדומיננטיים שהתפשטותם הולכת ומתגברת ברחבי העולם ואשר קשורים לשיעורי תמותה גבוהים יותר. גם המדינות שרוכשות את החיסונים משפיעות על בחירת הוריאנטים שנחקרים, שכן החיסון הוא מוצר שהלקוחות שלו הן ממשלות וצריך להביא בחשבון את הרצונות שלהן.

"פייזר" מקבלת אלפי דגימות דם ונוזל-אף ביום מאתרים שערכו מחקרים קליניים הבודקים את יעילות החיסון וזריקות הדחף וכן מניסויי חיסונים בילדים ובנשים בהריון. חלק מהדגימות נשלח לטקסס במטוסי המנהלים של החברה

כדי לחסוך בידוד ושינוע של כל וריאנט שמופיע ברחבי העולם, מדעני "פייזר" מגדלים את הוריאנטים בעצמם. הם משתמשים במאגר מידע המכיל נתוני רצף נגיפים שהועלו על ידי מדענים ורופאים ברחבי העולם. הצוות מוריד את רצפי ה-DNA המיוחסים לוריאנט מסוים ומריץ אלגוריתם לזיהוי המוטציות המרכזיות שלו.

לאחר מכן, מסנתזים את חלבון הספייק החדש שבו משתמש הנגיף כדי להיצמד לתאים אנושיים ולהיכנס אליהם. רוב מרכזי המחקר האחרים מכניסים את חלבון הספייק לנגיף אחר, שאינו פתוגני, ויוצרים פסאודו-נגיף שדורש רמת אבטחה נמוכה יותר במעבדה, אך המידע שהוא מספק הוא פחות מדויק.

מדעני "פייזר" מחברים את חלבון הספייק החדש לעותקים מהנגיף הראשון שבודד בארה"ב בינואר 2020. פעולה זו מתבצעת במרכז החברה בטקסס, שם הנגיף מעורבב עם סרום מדם של אנשים מחוסנים, המכיל נוגדנים. משתמשים בסרום ברמות דילול שונות כדי לראות מהי כמות הסרום הדרושה כדי להשבית את הנגיף. ככל שנדרש יותר סרום, כך החיסון פחות יעיל נגד אותו וריאנט. הבדיקה מצביעה רק על תגובת הנוגדן, ולא על היבטים אחרים של המערכת החיסונית המגנים גם מפני נגיפים, תאי T למשל.

"פייזר" מקבלת אלפי דגימות דם ונוזל-אף ביום מאתרים שערכו מחקרים קליניים הבודקים את יעילות החיסון וזריקות הדחף וכן מניסויי חיסונים בילדים ובנשים בהריון. חלק מהדגימות נשלח לטקסס במטוסי המנהלים של החברה.

החיסון של "פייזר", כך נראה, מנטרל את הוריאנטים שהתגלו עד כה, אך החברה כבר עובדת על חיסון מעודכן ליום שבו יהיה צורך בכזה. היא בחרה כאבטיפוס את וריאנט בטא, אשר לפי הבדיקות הוא הגרסה שהחיסון הכי פחות יעיל נגדה. הוריאנט נבדק כבר לפני כמה חודשים, והיעד הוא לייצר חיסון חדש נגדו שיהיה מוכן להזרקה בתוך 100 ימים.

השגת מטרה זו תלויה במידה רבה בפיקוח רגולטורי וכמה בדיקות ידרוש ה-FDA כדי לאשר את החיסון החדש. בחברה מקווים שהראיות לגבי החיסון הקיים יסייעו לחיסונים חדשים לקבל אישורים מהר יותר, באותו אופן שבו חיסוני שפעת מעודכנים לא נבדקים על בני אדם לפני שנעשה בהם שימוש.

בנוסף, אין בדיקה ודאית לקביעת הזמן שבו חיסון חדש נחוץ. בחיסוני שפעת, מעדכנים את החיסון רק כאשר יכולת הנטרול שלו קטנה פי ארבעה. תגובת הנטרול של החיסון הקיים נגד וריאנט בטא קטנה פי שלושה בלבד, והחיסון המקורי החזיק מעמד היטב נגד בטא במחקרי יעילות.

נתונים ממחקר היעילות שלב 3 של החיסון נגד קורונה הראו שיש למשתתפים המחוסנים הגנה כנגד הנגיף החל מהיום ה-12, זמן שבו אין כמעט תגובה של נוגדנים, דבר המעיד על כך שייתכן שאין צורך בנוגדנים רבים כדי להתגבר על הנגיף. הסברים אפשריים הם הגנת תאי T, או ציטוטוקסיות סלולרית תלויית נוגדנים (ADCC)  שבה נוגדנים רבים מכסים את התא הנגוע ותאי דם לבנים הורסים אותו.

בחברה בודקים כעת את תגובת החיסון לוריאנט B.1.621 שמקורו בקולומביה. התרחיש הגרוע ביותר הוא שיתפתח וריאנט שיתחמק לחלוטין מהגנת החיסונים, אך המדענים של "פייזר" חלוקים בדעותיהם לגבי היתכנותו של מצב עניינים כזה.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  חיסונים,  חברת "פייזר",  וריאנטים,  מגזין,  חדשות,  נגיף הקורונה,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
03.09.2021, 13:11

איך יודעים אילו ווריאנטיםמ יהיו ?....כולם הפכו להיות נביאים

אנונימי/ת
04.09.2021, 10:39

והדרך לוריאנט אלים עם אחוזי תמותה גבוהים - סלולה. מחול השדים. כשכולם יתעוררו, כבר יהיה מאוחר מדי

אנונימי/ת
06.09.2021, 17:29

טוב שיש כתבים בלתי תלויים שלא מקבלים תשלום וחומר שיווקי מחברת פייזר. טוב גם ששם הכתב גלוי, הייתי מתחילה לדאוג אם הם היו מסתתרים מאחורי כינוי כללי כמו "מערכת x"
כל המידע הופך בהחלט אמין מאוד