מטופלים עם פגם במערכת הרקומבינציה ההומולוגית לתיקון נזקי דנ"א (HR-DDR) שסובלים מגידולים שונים, מטופלים באמצעות מעכבי PARP. עם זאת, המאפיינים הקליניים של חולי מלנומה בעלי מוטציות בגנים הקשורים ל-HR-DDR וההשלכות של שימוש במעכבי PARP בקרב מטופלים אלה אינם מובנים דיים.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Investigative Dermatology השוו החוקרים נתונים אודות רצף גנטי שהופק בשיטת NGS של 84 חולי מלנומה ממוסדם, עם מערך נתונים אודות 1,986 חולים, וכן עם נתונים של 1,088 חולים שהפרופיל שלהם אופיין ב-cBioportal.
בסך הכולל, 21.4% מהמטופלים סבלו ממוטציה תפקודית אחת או יותר בגנים של HR-DDR. המוטציות היו שכחיות בעיקר בגנים: BRCA1 ARID1A, ATM, ATR ו-FANCA. ב-39%, 39% ו-22% מהמקרים, בהתאמה, נמצאו מוטציות ב-NF1, BRAF ו-NRAS במקביל.
מוטציה בגנים של HR-DDR הייתה מקושרת לעומס מוטציות גבוה בגידול ולתגובה קלינית לחוסמי נקודות-בקרה של מחזור התא.
במערכי הנתונים של Foundation Medicine (קיימברידג') ושל ה-Cancer Genome Atlas זוהתה שכיחות גבוה יותר של מוטציות HR-DDR. טיפול עם מעכבי PARAP במודלים של שתל-זר (xenograft) של מלנומה עם מוטציות HR-DDR שנגזרו ממטופלים, הביא ליצירת פעילות נוגדת-גידול משמעותית in vivo והיה קשור לפעילות אפופטוטית מוגברת.
בניתוח רצף הרנ"א של גידולים שטופלו באמצעות מעכבי PARP זוהו שינויים במסלולים שונים, כולל מסלולי רימודלינג של המשתית (מטריקס) החוץ-תאי, מסלולי אדהזיה תאית, ומסלולים המקדמים את מחזור התא.
מלנומות עם מוטציות HR-DDR מייצגות תת-קבוצה ייחודית, אשר קיים עבורה סיכוי סביר להפקת תועלת מחסימת נקודות הבקרה של מחזור התא, באמצעות מעכבי PARP.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
