מחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition ביקש לבחון את פרופיל הפגיעה הכבדית המשנית, לזהות גורמי סיכון ולהעריך את השפעת הפגיעה על התחזית של המטופלים בטיפול נמרץ פדיאטרי.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר תצפיתי ורטרוספקטיבי בטיפול נמרץ פדיאטרי. קבוצות המחקר הוגדרו כך שבקבוצה הראשונה מטופלים עם פגיעה כבדית משנית (שהוגדרה לפי אמינוטרנפראז (ALT) גדול או שווה ל-100 יחידות לליטר או גמא גלוטמיל טרנספפטידאז (GGT) גדול או שווה ל-100 יחידות לליטר או בילירובין ישיר גדול או שווה ל-30 מיקרומול לליטר) ובקבוצה השניה מטופלים ללא פגיעה כבדית משנית. בנוסף, הפגיעה הכבדית המשנית חולקה לשלושה דפוסים: ציטוליזי, כולסטטי ומשולב.
פגיעה כבדית משנית התרחשה ב16.5% מהמקרים כאשר 5% בדפוס ציטוליזי, 4% בדפוס כולסטטי ו-7% בדפוס משולב. גורמי סיכון בלתי תלויים לפגיעה כבדית משנית הוגדרו עבור שלושת הדפוסים כאשר עבור הדפוס הציטוליזי (n=28) הוגדרה הפגיעה התפקודית של איברים שחושבה בעזרת ציון Pediatric Logistic Organ Dysfunction (PELOD) כגורם סיכון. עבור הדפוס הכולסטטי (n=23) הוגדרו כגורם סיכון תזונה פראנטרלית מלאה וציון Pediatric Index of Mortality 3 (PIM3). בנוסף, עבור הדפוס המשולב (n=37) הגודרו גורמי הסיכון הבאים: אלח דם, תחלואה נלווית אונקולוגית, ציון PIM3 והפרעה נשימתית. רמות ALT מהוות גורם סיכון בלתי תלוי ומנבא טוב של תמותה (השטח תחת העקומה = 0.865) בהתיחס לערכים מעל 137 יחידות לליטר.
תוצאות המחקר מדגימות קשר בין פגיעה כבדית משנית לבין תחזית גרועה יותר. רמות ALT יכולות לשמש לאיתור מטופלים בסיכון גבוה לתמותה. ככל הנראה רמות ALT מהוות סמן חליפי לחומרת המחלה ובכך משקפות פגיעה משנית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
