מחקרים

האם סמנים אימונולוגיים מועילים לקביעת הפרוגנוזה והטיפול בקרצינומה קשקשית של הסינוסים?

חוקרים זיהו כי רמות הביטוי של PD-L1, תת-הסוג של תאי TIL ומוטציות בגן EGFR יכולים לסייע בקביעת הפרוגנוזה והטיפול של חולי SNSCC

03.11.2021, 15:49
חולת סרטן. אילוסטרציה

נכון להיום, המידע על אודות קרצינומת תאי קשקש של תאי מערות האף (SNSCC) לוקה בחסר. היעילות של הפעילות נוגדת-הגידולים של מעכבי נקודות בקרה של מערכת החיסון (ICIs) על סרטן מסוג זה טרם התבררה, כמו גם התועלת של סמנים מנבאים פוטנציאליים, כגון הביטוי של PD-L1, הצפיפות של לימפוציטים מסניני-גידול (TILs) ואי-יציבות גנומית של רצפי-לווין (MSI).

במחקר שפורסם בכתב העת Modern Pathology ביצעו החוקרים ניתוח רטרוספקטיבי של 131 מקרים של SNSCC עם בדיקה אימונוהיסטוכימית של רמות הביטוי של PD-L1, תת-אוכלוסיות TIL ואובדן חלבונים השייכים למערכת התיקון הגנומי (MMR) כתחליף לבדיקת MSI-high.

בנוסך העריכו החוקרים באופן מקיף את הקשרים ההדדיים בין הסמנים האימונולוגיים הללו ובין זיהום  בזנים בסיכון גבוה לממאירות של נגיף הפפילומה האנושי (HPV), המצב הגנטי של קולטני EGFR, ומוטציות KRAS.

החוקרים זיהו ביטוי של PD-L1 (ציון פרופורציית גידולים ≥ 1%) ב-60 (45.8%) מקרי SNSCC, ומצאו כי הוא קשור באופן מובהק למשך זמן ירוד של ההישרדות כוללת (p = 0.0240).

צפיפות גבוהה של תאי TIL חיוביים ל-CD8 הייתה קשורה באופן מובהק להישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) טובה יותר (p = 0.0368). צפיפות גבוהה של תאי TIL חיוביים ל-FOXP3 נקשרה באופן מובהק להישרדות ללא התקדמות מחלה וכן להישרדות כוללת, שהיו טובות יותר (p=0.0007 ו-0.0143, בהתאמה).

בהשוואה לשילוב של CD8 + TIL וביטוי PD-L1, הקבוצה שהייתה בעלת רמה גבוהה של CD8 ושלילית ל-PD-L1, הייתה בעלת הפרוגנוזה החיובית ביותר, בעוד שהקבוצה שהייתה בעלת רמה הנמוכה של CD8 וחיובית ל- PD-L1 הייתה בעלת הפרוגנוזה הגרועה ביותר. אובדן של חלבוני MMR זוהה ב-3 (2.3%) מתוך 131 המקרים.

זיהום HPVי(6.1%), מוטציית EGFRי(14.5%), עלייה במספר העותקים (copy number gain) של EGFRי(26%) ואובדן של חלבוני MMR שללו זה את זה הלכה למעשה. מטופלים בקבוצות מולקולריות אלו היו בעלי הבדלים משמעותיים בפרוגנוזה אך לא במידת הביטוי של PD-L1 או TILs.

מבין תשעת החולים שטופלו באמצעות ICI, בקרב שלושה (33.3%) נצפתה תגובה מלאה (responders), כאשר מקרים עם אלל זן-הבר של EGFRי(n = 7) היו בעלי תגובה קלינית טובה יותר ל-ICI בהשוואה למקרים עם אלל מוטנטי של EGFRי(n = 2). טיפול באמצעות ICI הביא לשיפור משמעותי של ההישרדות הכוללת בקרב מטופלים עם גידולים שאריתיים/ חוזרים עם אלל זן-הבר של EGFRי(n = 43 ; p = 0.0281).

לסיכום, תוצאות המחקר מצביעות על כך שההערכה של סמנים אימונולוגיים ושל תתי-סוגים מולקולריים עשויה להועיל לחיזוי הפרוגנוסטי ולבחירת אסטרטגיה טיפולית פרטנית עבור חולים עם SNSCC.

מקור: 

Hongo, T et al. Modern Pathology. 2021 Nov;34(11):1966-1978.doi: 10.1038/s41379-021-00868-w

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן,  קרצינומה של תאי קשקש,  סינוסים
תגובות