שיעור גבוה משמעותית של חולי סוכרת בישראל לעומת הממוצע באירופה

כ-6.5% מאוכלוסיית ישראל בני שנתיים ומעלה – 550,310 – הם חולי סוכרת, כך לפי הרישום הלאומי לסוכרת שנתוניו מעודכנים ל-2019. הרישום נעשה בארץ מאז 2014.

יותר גברים מנשים הם חולי סוכרת בישראל. מגיל 35 שיעור החולים עולה עם הגיל, עד הגיעם גיל 84, שלאחריו נראית דווקא ירידה בשיעורים אלו. שיעור החולים המתגוררים בשכונות ובישובים המוגדרים בהתאם למדד החברתי-כלכלי (SES) הנמוך והבינוני-נמוך, הוא גבוה יותר לעומת שיעורם בשכונות ובישובים שהחברתי-כלכלי מגדירם בינוני-גבוה וגבוה. בשנים האחרונות שיעורי ההימצאות של הסוכרת בישראל יציבים אמנם, אולם על פי נתוני הפדרציה הבינלאומית לסוכרת, שיעור הסוכרת המתוקנן לגיל בבני 79-20 בישראל, הוא 9.7% - כלומר גבוה משמעותית מהממוצע (6.3%) במדינות אירופה האחרות.

נתונים אלו - חלקיים מתוך דו"ח מלא שיפורסם רק במהלך החודש הקרוב – נמסרו הבוקר (א') על ידי משרד הבריאות לרגל "יום הסוכרת הבינלאומי" (14 בנובמבר).

נתונים נוספים:

בדיקות מעקב וטיפול בחולי סוכרת: בשנת 2019, בדומה לשנים 2017-2018, כ-90% מחולי הסוכרת בני 25 ומעלה ביצעו לפחות בדיקה אחת של המוגלובין מסוכרר, ללא הבדלים של מין או מדד חברתי-כלכלי.

77.6% מחולי הסוכרת בני 25 ומעלה ביצעו בשנת 2019 את כל חמש הבדיקות הבאות: המוגלובין מסוכרר, תפקודי כליות, הימצאות חלבון בשתן, ושומנים בדם (LDL ו-HDL). רק כ-7.0% לא ביצעו אף אחת מבדיקות אלו. שיעור ההמוגלובין המסוכרר המאוזן (7%≥) דומה ברובו בין המינים, עולה עם עליית המדד החברתי-כלכלי. והוא גבוה יותר בשנת 2019 לעומת 2017-2018 וגבוה יותר בקרב חולי סוכרת שאינם מטופלים באינסולין.

ככל שעולה הגיל, כך שיעור חולי הסוכרת הלא מאוזנים עם המוגלובין מסוכרר גבוה מ-9%, הולך ויורד (28.5% בבני 2-17 שנים לעומת 4.8%  בבני 85 ומעלה).

בשנת 2019, ל-27% מחולי הסוכרת היו ערכי כולסטרול בדם בטווחי המטרה (LDL פחות מ-100 מ"ג/ד"ל ו-HDL גבוה מ-40 או מ-50 מ"ג/ד"ל בגברים ובנשים, בהתאמה). בסך הכול, 123,888 חולי סוכרת בישראל טופלו באינסולין והם מהווים 22.5% מכלל חולי הסוכרת (עליה קטנה משנים קודמות). טיפול באינסולין שכיח יותר בקרב חולי סוכרת המאובחנים מעל 10 שנים ובקרב תושבים המתגוררים בשכונות במדד החברתי-כלכלי הנמוך והבינוני-נמוך.

שיעור חולי הסוכרת הנוטלים תרופות מסוג (ACEI) Angiotensin Converting Enzyme inhibitor או Angiotensin II receptor blockers (ARBs) עולה עם הגיל (מ-7% בגיל 21-34 ועד-70% בגיל 75-84), ושכיח יותר בקרב מטופלים עם הפרשת חלבון מוגברת בשתן (מעל 300), ללא הבדל בהשוואה לשנים 2017-2018.

הנתונים על סיבוכי המחלה - פגיעה כלייתית, פגיעה בראייה וקטיעות איברים:

כ-19.3% מחולי הסוכרת בגיל 21 ומעלה היו בעלי תפקוד כלייתי ירוד, כאשר השיעור עולה עם הגיל. 1.2% מחולי הסוכרת בישראל זכאים לתעודת עיוור, כאשר ב-1,531 (23%) מהם, הסוכרת היוותה את הסיבה לעיוורון. 871 איש (0.2%) מאוכלוסיית הרישום עברו לפחות קטיעה חדשה אחת במהלך שנת 2019. 4,863 (0.9%) מאוכלוסיית הרישום עברו קטיעה אי פעם.

ובעולם:

על פי אומדנים שונים, הימצאות הסוכרת באוכלוסייה הבוגרת בעולם כמעט הכפילה עצמה בעשורים האחרונים, מ-4.7% בשנת 1980 ל-8.5% בשנת 2014 (בתקנון לגיל). מספר האנשים החיים עם סוכרת עלה מ-108 מיליון בשנת 1980  ל-451 מיליון בשנת 2017. משוער שהוא עשוי להגיע לכ-578 מיליון (10.2%) בשנת 2030 ולכ-700 מיליון (10.9%) בשנת 2045.

בשנת 2019, הוערך כי 463 מיליון איש בגיל 20-79 בעולם חולים בסוכרת, כלומר כ-9.3% מאוכלוסיית העולם וכ-4.2 מיליון נפטרו מהמחלה וסיבוכיה.

העלייה הגלובלית בשיעור הסוכרת נובעת משילוב של התארכות תוחלת החיים ועלייה בהימצאות גורמי סיכון עיקריים למחלה באוכלוסייה. אלו כוללים: הרגלי אכילה לקויים, עודף משקל והשמנה והיעדר פעילות גופנית. גם בישראל, כמו במדינות אחרות, הסוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.

על ניהול הרישום הלאומי לסוכרת בישראל אחראי המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות והוא מתבצע בשיתוף כלל קופות החולים. חולה סוכרת מוגדר כל מבוטח בקופה מגיל שנתיים ומעלה ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: (1) בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) עם תוצאה שווה ל-6.5% או גבוהה יותר בשנתיים שלפני שנת הדיווח; (2) רמת גלוקוז בדם השווה ל- או גבוהה מ-126 מ"ג לדציליטר בשתי בדיקות (או יותר) בהפרש של חודש לפחות עד 12 חודשים, בשנה שלפני שנת הדיווח; (3) רכישה של לפחות 3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת, בחודשים שונים, בשנה שלפני שנת הדיווח.

בדו"ח הנוכחי, אחת הקופות (לא נמסר מי) "עשתה שימוש בהגדרות מעט שונות" לחולה סוכרת: (1) בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) אשר ערכיה שווים ל- או גבוהים מ-6.5%, בשנה שקדמה לשנת הדיווח; (2) רכישה של לפחות 3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת (אחת או יותר מהתרופות מקבוצת A10 לפי קידוד ATC) בחודשים שונים; (3) תוצאה של גלוקוז בדם שווה או גבוהה מ-200 מ"ג לדציליטר בשתי בדיקות, בהפרש של לפחות חודש ביניהן.