מחקרים

כלורטלידון נמצאה כמסייעת להפחתת לחץ הדם בחולי אי-ספיקת כליות מתקדמת

במחקר שבדק חולי אי-ספיקת כליות מתקדמת ויתר לחץ דם עמיד נמצא כי טיפול בכלורטלידון סייע בהפחתה של כ-11 מילימטר כספית מהערך הסיסטולי

23.11.2021, 15:13
יתר לחץ דם (אילוסטרציה)
יתר לחץ דם (אילוסטרציה)

ישנו מספר מועט של ראיות התומכות בטיפול עם משתנים מסוג תיאזידים ליתר לחץ דם בחולי אי-ספיקת כליות מתקדמת. המחקר הנוכחי בחן את יעילות הטיפול עם כלורטלידון בהפחתת לחץ דם בחולי אי-ספיקת כליות מתקדמת ויתר לחץ דם עמיד.

במחקר זה, אשר פורסם בכתב העת 'The New England Journal of Medicine', המטופלים חולקו לקבוצות ביחס של 1:1 לקבוצת טיפול וקבוצת אינבו. הנבדקים בקבוצת הטיפול קיבלו כלורטלידון במינון התחלתי של 12.5 מיליגרם ליום, אשר עלה במידת הצורך כל 4 שבועות, עד למינון מקסימלי של 50 מיליגרם ליום.

האקראיות רובדה בהתאם לשימוש קודם במשתני לולאה. התוצא העיקרי של המחקר היה שינוי בלחץ הדם הסיסטולי מערך הבסיס לאורך 12 שבועות, כפי שנמצא במדידה אמבולטורית של 24 שעות. תוצאי מחקר שניוניים היו השינוי מערכי הבסיס לאורך 12 שבועות של מספר ערכים: יחס האלבומין בשתן לקריאטנין, רמת ה-N-terminal pro-B-type natriuretic peptide, רמת הרנין והאלדוסטרון בפלזמה, ונפח הגוף הכולל. כמו כן, הוערכה מידת הבטיחות.

מתוך 160 מטופלים שנכללו בחלוקה האקראית, 121 (76%) מתוכם היו חולי סוכרת, ו-96 (60%) טופלו עם משתני לולאה. לפי נתוני הבסיס, קצב הסינון הגלומרולרי המשוער (±SD) היה 23.2±4.2 מיליליטר לדקה על כל 1.73 מטר רבוע של שטח גוף. כמו כן, המספר הממוצע של תרופות להורדת לחץ דם שנרשמו לנבדקים היה 3.4±1.4.

בתחילת המחקר, ערך לחץ הדם הסיסטולי הממוצע של קבוצת הטיפול, כפי שנמדד באופן אמבולטורי לאורך 24 שעות, היה 142.6±8.1 מילימטר כספית, וערך לחץ הדם הדיאסטולי בקבוצה זו היה 74.6±10.1 מילימטר כספית. בקבוצת האינבו, ערך לחץ הדם הסיסטולי שנמדד בתחילת המחקר היה 140.1±8.1 מילימטר כספית, וערך לחץ הדם הדיאסטולי היה 72.8±9.3 מילימטר כספית.

השינוי המתוקנן של ערך לחץ -הדם הסיסטולי, מערך הבסיס ולאורך 12 שבועות, היה 11.0- מילימטר כספית בקבוצה שטופלה עם כלורטלידון (רווח בר-סמך של 95% 13.9- עד 8.1-), ו-(0.5-) מילימטר כספית בקבוצת האינבו (רווח בר-סמך של 95% 3.5- עד 2.5). ההבדל בין הקבוצות היה 10.5- מילימטר כספית (רווח בר-סמך של 95% 14.6- עד 6.4-) (P<0.001).

בקבוצה שטופלה עם כלורטלידון, אחוז השינוי של יחס האלבומין בשתן לקריאטנין היה נמוך יותר לעומת קבוצת האינבו ב50 נקודות אחוז, כפי שנמדד מערך הבסיס ולאורך 12 שבועות (רווח בר-סמך של 95% 37 עד 60). בנוסף לכך, בהשוואה לקבוצת האינבו, קבוצת הכלורטלידון סבלה משיעור גבוה יותר של היפוקלמיה, עלייה הפיכה של ערכי הקריאטנין, היפרגליקמיה, היפראוריצמיה וסחרחורת.

החוקרים מסכמים כי בהשוואה לאינבו, טיפול עם כלורטלידון בחולי אי-ספיקת כליות מתקדמת ויתר לחץ דם לא מאוזן שיפר את ערכי לחץ הדם לאחר 12 שבועות טיפול.

מקור:

R, A., AD, S., AE, C., M, B.-F., JH, D., F, O., & W, T. (2021). Chlorthalidone for Hypertension in Advanced Chronic Kidney Disease. The New England Journal of Medicine. https://doi.org/10.1056/NEJMOA2110730

נושאים קשורים:  מחקרים,  יתר לחץ דם,  אי-ספיקת כליות,  כלורטלידון
תגובות