האם רגרסיה של מלנומה היא סימן פרוגנוסטי חיובי או שלילי?

רגרסיה של מלנומה היא תופעה אימונולוגית שתוצאתה החלפה חלקית או מלאה של רקמת הגידול ברקמה וסקולרית פיברוטית משתנה, אליה מתלווים לעתים קרובות דלקת כרונית ומקרופאגים עמוסי פיגמנטים. במקרים מסוימים, לימפוציטים מסניני-גידול (TIL) עשויים לייצג את השלב המוקדם ביותר של תהליך זה. המשמעות הפרוגנוסטית של רגרסיה הייתה נתונה בוויכוח במשך זמן רב, והממצאים שדווחו בספרות היו לא עקביים.

במחקר שפורסם בכתב העת Modern Pathology ביקשו החוקרים לקבוע האם רגרסיה של מלנומות ראשוניות של העור עשויה לנבא את המצב של בלוטת הזקיף (SLN) ואת תוצאי ההישרדות בקבוצה גדולה של חולים המנוהלים במרכז יחיד.

לצורך כך ניתחו החוקרים נתונים קליניים ופתולוגיים של 8,693 מקרי מלנומה רצופים. לצורך הערכת הקשרים בין הרגרסיה ומצב ה-SLN, ההישרדות הכוללת (OS), ההישרדות הספציפית למלנומה (MSS) וההישרדות ללא הישנות (RFS), עשו החוקרים שימוש ברגרסיה לוגיסטית ורגרסיית Cox.

עדויות היסטולוגיות לרגרסיה היו קיימות ב-1,958 מקרים (22.5%).
רגרסיה הייתה קשורה באופן מובהק לעובי ברסלאו נמוך, וכן לשיעור נמוך של מיטוזות, ולהיעדר התכייבות (p < 0.0001).

בניתוח רב-משתני נמצא כי רגרסיה בשילוב עם TILs ניבאה באופן בלתי תלוי ביופסיית SLN שלילית (יחס סיכויים [OR]= 0.33, רווח בר-סמך 95%: 0.20-0.52; p < 0.0001).

חולים שהגידול שלהם עבר רגרסיה וגם הוסנן על ידי תאי TIL היו בעלי השיעור הגבוה ביותר של הישרדות כוללת ל-10 שנים (65%, רווח בר-סמך 95%: 59-71%), הישרדות ספציפית למלנומה (85%, 81-89%), והישרדות ללא הישנות (60%, 54-66%).

מניתוחים רבי-משתנים עלה כי נוכחות במקביל של רגרסיה ו-TILs ניבאה באופן בלתי-תלוי את הסיכון הנמוך ביותר למוות ממלנומה (יחס סיכונים [HR]= 0.69, 0.51-0.94 ; p = 0.0003) וכן את השיעור הנמוך ביותר של הישנות המחלה (0.71, 0.58-0.85; p < 0.0001).

לעומת זאת, בניתוח תת-קבוצות של חולים בשלב III, נוכחות הרגרסיה ניבאה את שיעורי ההישרדות הכוללת וההישרדות ללא הישנות הנמוכים ביותר, עם מגמה דומה של ההישרדות הספציפית למלנומה.

לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על תפקיד חיובי מבחינה פרוגנוסטית של רגרסיה של מלנומה ראשונית של העור. עם זאת, בחולי מלנומה בשלב III, רגרסיה עשויה להיות סמן למחלה אגרסיבית יותר.

מקור: 

Aivazian, K et al. Modern Pathology. 2021 Nov;34(11):1999-2008. doi: 10.1038/s41379-021-00870-2