מגזין

תחייתה של הפסיכדליה הרפואית

קרנות השקעות, חברות פארמה ואף ממשלת ארה"ב חוזרות לממן את המחקר בחומרים פסיכדליים ומגלות עניין מחודש בפוטנציאל הרפואי הטמון בהם. על הסיבות ל"התעוררות הפסיכדלית" ועל מכוני המחקר בתחום

לאחר חצי מאה של הימנעות - בעיקר מסיבות פוליטיות - ממימון מחקרים על חומרים פסיכדליים, כגון פסילוסיבין, LSD, איהוואסקה, מסקלין וחומרים דומים, נראית התעוררות בתחום מחקר זה, ואם עד עתה המחקרים מומנו על ידי תורמים בלבד, כעת קרנות השקעות וממשלת ארה"ב חוזרות לממן מחקרים בחומרים פסיכואקטיביים. אתר האינטרנט Medpagetoday פרסם סדרת כתבות על חזרתם למחקר של חומרים אלה ועל הפוטנציאל הרפואי שלהם.

אחת המרואיינות המרכזיות בסדרת הכתבות היא ד"ר רחל יהודה, מנהלת המחלקה לחקר מצבי הפרעת דחק פוסט טראומטית בבית הספר לרפואה של "מאונט סיני" בניו יורק. ד"ר יהודה, שנולדה בישראל, היא חוקרת מובילה בתחום תופעות הפוסט טראומה, הבוחנת את התכונות הפסיכולוגיות והביולוגיות היכולות לנבא את סיכויי הצלחת הטיפול בפוסט טראומה.

בראיון לאתר היא מספרת שניסתה במשך 30 שנה למצוא דרך לרפא טראומה. בשנת 2018 היא פגשה את ד"ר ריק דובלין שהקים בסוף שנות ה-80 עמותה לחקר חומרים פסיכדליים כטיפולים פוטנציאליים לבריאות הנפש, ולדבריה, "זו היתה חוויה ששינתה את חיי". יהודה החלה ללמוד על פסילוסיבין, החומר הפסיכדלי שנמצא בפטריות הזיה, ואפילו ניסתה בעצמה את החומר הפסיכואקטיבי MDMA. בהמשך היתה אחת ממקימי המרכז לפסיכותרפיה פסיכדלית וחקר טראומה בבית הספר לרפואה ב"מאונט סיני", שהוקם בניו יורק בתחילת שנת 2021.

מספר מוסדות אקדמיים יוקרתיים כוללים כיום מחקר פסיכדלי ייעודי כאשר המרכז האקדמי הראשון בתחום הוקם באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ב-2019. אחריו הוקמו מרכזים באוניברסיטת קליפורניה, בבית הספר לרפואה גרוסמן בניו יורק, בבית החולים הכללי מסצ'וסטס ובאוניברסיטת וויסקונסין. המרכזים חוקרים יישומים בריאותיים פוטנציאליים של חומרים פסיכדליים, מכשירים עובדים בתחום ומקדמים את חינוך הציבור בתחום.

לאחרונה אישר ה-FDA שימוש בפסילוסיבין בדיכאון מג'ורי ושימוש ב-MDMA לסובלים מ-PTSD

לעניין הגובר בחומרים פסיכדליים יש כמה גורמים. בראש ובראשונה, מחקרים עם תוצאות מרשימות על  MDMA  ופסילוציבין; מימון של מחקרים על ידי תורמים עשירים וחברות תרופות; טיפולים נפשיים שמתבררים כלא יעילים; התעניינות ציבורית מחודשת והתנסות בחומרים פסיכדליים. גם השימוש בקנאביס רפואי סייע לשינוי התפישה הכללית של הציבור לגבי סמים לא חוקיים ועודד מטופלים רבים להתייחס בצורה חיובית לחומרים פסיכדליים. לאחרונה ה-FDA אף אישר שימוש בפסילוסיבין בדיכאון מג'ורי ושימוש ב-MDMA לסובלים מ-PTSD. גורם נוסף הוא פרסומם של ספרים וכתבות בנושא. למשל, ספרו רב המכר של העיתונאי מייקל פולן, "איך לשנות את דעתך", שפורסם בשנת 2018 ותורגם לעברית.

חומרים פסיכדליים נחקרו בצורה רצינית בארה"ב במהלך שנות ה-50 וה-60, אך ניסויים שנויים במחלוקת של ה-CIA, הזליגה של חומרים פסיכדליים מחוף לעולם הרפואי ואימוצם על ידי תרבות הנגד של שנות ה-60, גרמו להוצאת חומרים פסיכדליים מחוץ לחוק ולהפסקת המחקר עליהם. הגוף שהמשיך לחקור את הפוטנציאל הטיפולי של חומרים פסיכדליים, האגודה הרב תחומית למחקרים פסיכדליים (MAPS), מומן על ידי תרומות וזכה להכרה אקדמית מוגבלת. מנהלי אוניברסיטאות חששו שעניין במחקרים כאלה ישפיע לרעה על המוניטין שלהם.

העובדה שהמחקרים המשיכו בארה"ב במרכזים הפרטיים והתוצאות החיוביות ממחקרים אלה שכנעו אנשים וחברות שכדאי להשקיע בהם. בנוסף, משברים בתחום בריאות הנפש, כמו הפרעות PTSD ושימוש בסמים בקרב חיילים משוחררים בארה"ב, חרדה ודיכאון גוברים בקרב האוכלוסיה הכללית וחוסר האפקטיביות של הטיפולים הנוכחיים בתחום הנפש, הלכו והגבירו את הצורך במציאת אסטרטגיות טיפול חדשות.

מרכז המחקר הפסיכדלי הראשון בארה"ב במוסד אקדמי הוקם כאמור בשנת 2019, כאשר קרן מסחרית העניקה לחוקרים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס 17 מיליון דולר

המרכז של ד"ר יהודה בוחן כיצד פגישות טיפול בעזרת MDMA משפיעות על תסמיני PTSD. חומרים פסיכדליים יכולים להכניס אדם למצב של פתיחות שתורמת לעיבוד טראומה. לטענתה, חומרים פסיכדליים עשויים לזרז את התהליך שבו פסיכותרפיה משנה את האופן שבו המוח מתפקד. עם זאת, יהודה מסייגת ואומרת שזו לא גלולת קסם שגורמת לטראומה להיעלם. מדענים נוספים שהתראיינו לכתבה מסייגים וסבורים שיש צורך במחקרים מעמיקים עם מדגמים גדולים יותר וטוענים שבשלב זה ההתלהבות רבה אך המחקר לא מספיק מעמיק.

ממימון של פילנתרופים למימון ממשלתי

מרכזי מחקר חומרים פסיכדליים מומנו בתחילה בעיקר על ידי תרומות  של עמותות, ותורמים פרטיים אהבו להיות חברים מייסדים במרכזים אלה כדי להתנסות בחומרים בעצמם. מרכז המחקר הפסיכדלי הראשון בארה"ב במוסד אקדמי הוקם כאמור בשנת 2019, כאשר קרן מסחרית העניקה לחוקרים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס 17 מיליון דולר. הכסף סייע לשיפור המחקר, להוספת חדרי טיפולים, לשכירת צוות אדמיניסטרטיבי ותשלום משכורות לחוקרים.

המכון הלאומי האמריקאי לבריאות העניק השנה פרס לראש קבוצת מחקר החומרים הפסיכדליים באוניברסיטת ייל, ד"ר בנג'מין קלמנדי, על מחקריו בנושא פסילוסיבין כטיפול לדיכאון והפרעה טורדנית-קומפולסיבית

כעת, גם קרנות השקעות מצטרפות למגמה ולצידן חברות ביו-פרמצבטיקה מהמרות על כך שהחומרים הללו יהפכו לטיפולים רפואיים בשנים הקרובות. גם הממשל הפדרלי החל להשתתף במימון. לאחרונה, המכון הלאומי לשימוש בסמים העניק למרכז הופקינס ארבעה מיליון דולר כדי להפעיל מחקר פיילוט על פסילוסיבין כטיפול למכורים לעישון טבק. זה היה המחקר הראשון בחסות ממשלת ארה"ב של חומרים אלה מזה 50 שנה. בנוסף, המכון הלאומי לבריאות העניק השנה פרס לראש קבוצת מחקר החומרים הפסיכדליים באוניברסיטת ייל, ד"ר בנג'מין קלמנדי, על מחקריו בנושא פסילוסיבין כטיפול לדיכאון והפרעה טורדנית-קומפולסיבית. במשך שנים המכון הלאומי סירב לממן מחקרים מסוג זה, אך הענקת הפרס מאותתת שגם גוף ממשלתי מתעניין בפוטנציאל התרופתי של חומרים פסיכדליים.

צעדי חקיקה

לפני כשבועיים הוגשה הצעת חוק במדינת פנסילבניה הקובעת מסגרת למחקרים קליניים של פסילוסיבין על מנת להגן על החוקרים מהתקנות הפדרליות שעדיין מסווגות את החומר כאסור לשימוש רפואי. פנסילבניה אינה המדינה הראשונה בארה"ב שמקדמת חקיקה כזו. קדמו לה אורגון וטקסס. העמותה שקידמה את פעילות החקיקה הזו מתכוונת לפעול לחקיקה דומה במדינות ניו יורק, צפון קרוליינה ופלורידה. בשנת 2020, מדינת אורגון הפכה את השימוש בפסילוסיבין לחוקי כטיפול רפואי, ולאחרונה מדינת טקסס העבירה חוק שמאפשר לערוך ניסויים בפסילוסיבין בהשתתפות חיילים הסובלים מ-PTSD עקב שירותם הצבאי.

החוק שהוצע בפנסילבניה גם יעניק אישור למגדלי פטריות המכילות פסילוסיבין לפעול ולמכור את החומר למכוני מחקר. כיום, רוב מכוני המחקר משתמשים בפסילוסיבין סינתטי.

(תרגום: ענת רותם)

נושאים קשורים:  רפואה פסיכדלית,  חומרים פסיכואקטיביים,  פסילוציבין,  LSD,  איהוואסקה,  מגזין,  חדשות,  מחקר
תגובות
אנונימי/ת
06.01.2022, 23:35

אלו תרופות נהדרות, כבר 70 שנה מחפשים להן מחלה