מרבית המחקרים העוסקים בנוירופתיה פריפרית (PN) לא עוסקים בשאלת איכות השינה. בשל כך, מטרת החוקרים במחקר הייתה להעריך את הקשר בין נוירופתיה פריפרית לבין איכות השינה. המחקר בוצע בקרב חולי סרטן המעי הגס שאובחנו בתקופה שעד שנתיים קודם לכן.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר, שפורסם בכתב העת 'Journal of Cancer Survivorship', נכללו כל המטופלים שאובחנו עם סרטן המעי הגס בארבעה בתי חולים שונים בהולנד. המטופלים (N = 340) מילאו שאלונים הנוגעים לנוירופתיה פריפרית (EORTC QLQ-CIPN20) ולשינה (PSQI) לפני תחילת הטיפול (נתוני הבסיס), וכן בתקופות של שנה ושנתיים לאחר אבחנתם.
המטופלים שפיתחו נוירופתיה פריפרית תחושתית (SPN) (n = 76) או מוטורית (MPN) (n = 79) בעקבות הטיפול דיווחו על שינה לא טובה (PSQI > 5) במעקב שבוצע לאחר שנה (SPN: 38% לעומת 261%, MPN: 37% לעומת 14%) ובמעקב שבוצע לאחר שנתיים (SPN:י38% לעומת 23%, MPN:י37% לעומת 18%) (all p < 0.05). בסך הכל, ניתן לראות כי בקרב המטופלים אשר לא פיתחו נוירופתיה פריפרית, איכות השנה השתפרה מאז נתוני הבסיס. לעומתם, המטופלים שפיתחו נוירופתיה פריפרית (תחושתית או מוטורית) דיווחו בשנה מועדי המעקב כי איכות שינתם לא השתפרה.
החוקרים מסכמים כי נוירופתיה פריפרית (תחושתית ומוטורית) נקשרה באופן מובהק לאיכות השינה בקרב חולי סרטן המעי הגס, עד לשנתיים לאחר אבחנתם. יש צורך להתייחס לנושא איכות השינה במטופלים עם נוירופתיה פריפרית, או כאלה הנמצאים בסיכון לפתח כזו. ישנה חשיבות לשיפור איכות השינה במחלימים מסרטן עם נוירופתיה פריפרית. שיפור זה עשוי להתרחש באמצעות הפחתת תסמיני הנוירופתיה, או באופן ישיר על ידי טיפול ממוקד לשינה.
מקור: