שחמת כבד לא מפוצה (Decompensated Cirrhosis - DC) מקושרת לשיעורי תמותה גבוהים, בעיקר עקב התפתחות אי-ספיקת כבד חדה על כרונית (Acute-on-Chronic Liver Failure - ACLF). זיהוי מטופלים עם DC אשר נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה וזיהוי התפתחות ACLF הינם צרכים קליניים ללא מענה, נכון לכתיבת מאמר זה. חלבון הקושר חומצות שומן כבדיות (Liver Fatty Acid-Binding Protein - L-FABP) מיוצר במספר איברים ונמצא קשור לדלקת כבדית ומערכתית. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הערך הפרוגנוסטי שיש ל-L-FABP במטופלים עם DC.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטת סדרה פרוספקטיבית של 444 נבדקים מאושפזים עם DC אשר חולקו לשתי עוקבות; עוקבת המחקר (305 נבדקים) ועוקבת אימות (139 נבדקים). החוקרים מדדו את רמות L-FABP בפלסמה ובשתן של הנבדקים בעת אשפוזם. בנוסף, הם מדדו את רמות Neutrophil Gelatinase-Associated Lipocalinי(NAGL) בשתן של הנבדקים, לצורך השוואה.
תוצאות המחקר הדגימו כי, על פי ניתוח חד-משתני, רמות L-FABP בשתן בלבד ולא בפלסמה, נמצאו קשורים לשרידות של שלושה חודשים. בניתוח רב-משתני נמצא כי רמות L-FABP בשתן וציון MELD-Na (Model for End-stage Liver Disease) הינם המנבאים העצמאיים היחידים לפרוגנוזה של חולי שחמת הכבד. רמות L-FABP בשתן היו גבוהות יותר עבור מטופלים עם ACLF בהשוואה לאלו ללא, ואף הצליחו לנבא יחד עם ציון MELD-Na את ההתפתחות של ACLF בתקופת המעקב. במטופלים עם ACLF, רמות L-FABP בשתן נמצאו קשורים לכשל של הכבד, מערכת הקרישה ומערכת ההובלה. רמות L-FABP בשתן היו מוגברים גם במטופלים עם פגיעה כלייתית חדה (Acute Kidney Injury- AKI), ובמיוחד עבור אלו עם נמק חריף של האבוביות (Acute Tubular Necrosis).
היכולת של רמות L-FABP בשתן לנבא שרידות והתפתחות ACLF אושר בעזרת עוקבת האימות. רמות NGAL בשתן הצליח לנבא תוצאים על פי מודל חד-משתני, אך לא במודל רב-משתני.
מסקנת החוקרים הייתה כי רמות L-FABP בשתן בחולים עם DC נמצאו קשורות באופן עצמאי להתקדמות קלינית של מחלה על פני שלושה חודשים, הכוללת תמותה והתפתחות ACLF. מכיוון שכך, נמצא כי L-FABP בשתן מהווה סמן ביולוגי מבטיח עבור הפרוגנוזה של חולים עם DC.
מקור: