ההפוגה המלאה (Complete Remission – CR) בלוקמיה מיאלואידית חריפה (Acute Myeloid Leukemia – AML) בקרב חולים קשישים אורכת זמן קצר. נוסף לכך, לא קיים, נכון להיום, טיפול הולם למצב שלאחר הגעה להפוגה מלאה.
עוד בעניין דומה
במחקר רב-מרכזי אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Cancer Immunology, Immunotherapy ביקשו החוקרים לבחון את תפקידו של הפפטיד Wilms' tumor 1 helper peptide OCV – 501 במניעת הישנות המחלה לאחר הגעה לרמיסיה מלאה.
המחקר בו נבדק הטיפול היה מסוג RCT ומטרתו הייתה להעריך באופן מדויק את היעילות ואת האימונוגניות של OCV – 501 בקרב קשישים חולי AML. למחקר זה גויסו מטופלים אשר הגיעו להפוגה מלאה. הנבדקים הוקצו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצת ההתערבות כללה מטופלים אשר טופלו עם OCV – 501י(N = 69) וקבוצת האינבו כללה 65 נבדקים. הטיפולים ניתנו אחת לשבוע במשך 8 השבועות הראשונים ולאחר מכן אחת לשבועיים עד שבוע 104 למחקר. השרידות ללא מחלה (Disease Free Survival – DFS) שימש כתוצא העיקרי אשר נבחן.
19 נבדקים (27.5%) מקרב קבוצת ההתערבות ו-23 נבדקים (35.4%) מקבוצת האינבו השלימו את המחקר ללא הישנות מחלה. בקבוצת ההתערבות ה-DFS החציוני עמד על 12.1 חודשים, זאת לעומת קבוצת האינבו בו עמד ה-DFS על 9.4 חודשים (p=0.7671, עם יחס סיכונים של 0.933 [רווח בר-סמך 0.590-1.477]). תגובה במקום ההזרקה הייתה תופעת הלוואי העיקרית אשר דווחה. בניתוחי Post Hoc הודגם כי למרות ש-OCV-501 אינו מביא להערכה ב-DFS בקרב קשישים עם AML, בקרב אלו עם תגובה אימונית לתרופה שבה נצפה IgG מעל 10,000 ננו-גרם/מ"ל (N=16) ואלו בהם נצפתה תגובה של interferon-γספציפי ל-WT1 הגבוה מ-10 פיקו-גרם\מ"ל (N=26) היו בעלי שרידות כוללת ארוכה יותר, וזאת לעומת קבוצת האינבו.
תוצאות מחקר זה הדגימו באופן כמותי ובעזרת ניטור אימונולוגי תובנות חדשות בדבר הקשר שבין תגובה חיסונית מושרית פפטיד לבין שרידות המטופלים. תובנות אלו מציעות פרספקטיבות חדשות בתחום האימונותרפיה של סרטן.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
