מגזין

הרואה את הנולד

לאחר פרישתו לגמלאות פרסם לאחרונה פרופ' מיכאל שימל, מנהלה המיתולוגי של הפגייה הגדולה בישראל, ספר חדש המספק הצצה אל מאחורי הקלעים של היחידה לטיפול נמרץ ביילוד במרכז הרפואי שערי צדק. הנה קטעים נבחרים

פרופ' מיכאל שימל. צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

"אני מודע לכך שייתכן ואני מסב נזק בלתי הפיך לילדה ואולם זו הדרך היחידה לטפל בה". תשובה זו נתתי כאשר טיפלתי בתינוקת שנולדה מוקדם מדי, בשבוע ה-25 להריון, והצנתר שהכנסתי לעורק באזור כף הרגל צמצם בצורה משמעותית את אספקת הדם לאצבעות הרגל. זו אחת מההחלטות הקשות שעליך כרופא בטיפול נמרץ לקבל בעת הטיפול ביילודים שמחלתם קשה או שנולדו בשבוע עוברי מאד נמוך.

התינוקת נולדה באמצע שנות השמונים בשבוע 25 במשקל 780 גרם. כדי לאפשר ניטור יעיל של התינוקת הזעירה ומסיבות טכניות, נאלצנו לצנתר את אחד מהעורקים הזעירים המספקים דם לחלק מאצבעות הרגליים. לאחר זמן קצר, נראה היה שאספקת הדם לחלק זה של אצבעות רגל שמאל נפגעה קשה.

האחיות שראו זאת הסבו את תשומת לבי וביקשו להוציא את העירוי שבעורק. לאחר בחינת האפשרויות השונות האחרות לניטור יעיל של תינוקת כה קטנה, השבתי לאחיות שאין ברירה אלא להשאיר את העירוי במקומו. במהלך האשפוז אכן נפגעו חלק מאצבעות רגל שמאל בצורה קשה ואולם מלבד זאת מצבה הכללי היה טוב מאוד והיא שוחררה מבית החולים לאחר מספר חודשים.

כעשרים וחמש שנה לאחר מכן נכנסתי למונית ולפתע פונה אלי נהג המונית "אתה הוא ד"ר שימל?" משעניתי בחיוב סיפר לי שהוא אביה של אותה ילדה, שלמען הצלת חייה "הקרבתי" את חלק מאצבעות רגליה. אביה סיפר בהתרגשות שבתו סיימה תואר ראשון באוניברסיטה ולשאלתי איך התמודדה כמתבגרת עם הפגם שברגלה ובעיקר בעת שיצאה לבלות בחוף הים, השיב שבתו הסתירה את הפגם ברגליה בעזרת שקפקפים. בצורה זו התמודדה בהצלחה עם הפגם האסתטי שנגרם בפגיה.

___________________________________

"שקפקפים" הוא רק אחד מהאירועים, החוויות וההתלבטויות המוסריות שמתוארים בספרו החדש של פרופ' מיכאל שימל, המנהל המיתולוגי של הפגייה בבית החולים שערי צדק בירושלים. בספר "הרואה את הנולד - מעולמו של רופא יילודים" שיצא לאור לאחרונה בהוצאת פרדס, הוא מתאר את ההתמודדות היומיומית עם לידות מוקדמות, מומים מולדים, הריונות מרובי עוברים, שאלות של חיים ומוות ורגעים קריטיים שבהם נדרשות החלטות קשות.

"קשות הן הפגישות עם זוגות, שלנוכח הממצאים שהתגלו בעובריהן, עליך להציג בפניהן את משמעות המומים הקשים ואת השפעתם על החיים העתידיים הצפויים לילדם. מומים, שאם לא יגרמו למותו תוך זמן קצר של העובר, ידונו אותו לחיי סבל נוראים. לשבת עם זוג כזה ולהמליץ בפניהם לבצע הפסקת הריון, נטילה יזומה של חיי העובר, היא משימה קשה גם לרופא עתיר ניסיון", מעיד פרופ' שימל.

במהלך הכשרתו הרפואית התאהב שימל ברפואת היילודים, שהיתה אז מקצוע חדש. הוא התלהב מן החדשנות שבה, מהשפעתה על איכות חייהם של יילודים ומשפחותיהם. אחרי שהשתלם באחד מבתי החולים הגדולים בארה"ב, חזר ארצה לירושלים וליווה את היחידה לטיפול ביילודים שהיה בין מקימיה מאז פתיחתה בשנת 1978, כאשר היו בה ארבע עמדות אשפוז בלבד, ועד למשכנה המרווח היום בבניין "הדור החדש", של בית החולים, הפגייה הגדולה ביותר בישראל, שפרופ' שימל עמד בראשה למעלה משני עשורים.

מחלקת פגים בבית החולים "שערי צדק" בירושלים (צילום: הדס פרוש/ "פלאש 90")

דוקטורס אונלי מביא קטעים נבחרים מהספר המספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של היחידה לטיפול נמרץ ביילוד ב"שערי צדק".

עלה קטן ששרד

"עשו כל דבר שאתם יכולים כדי להציל את התאומים למרות שהם בגבול החיות", כך התחננו בני הזוג דוד, עולים חדשים מארצות הברית, בהגיעם בינואר 2000 לחדר מיון מיילדותי בעקבות הופעת צירים מוקדמים. בחדר המיון הם דיווחו על כך שהם בשבוע 22 להריון תאומים.

לאור המידע שהמדובר בשבוע 22 להריון, הסברנו להם, שבשבוע עוברי כה מוקדם, במדינת ישראל באותה עת, לנוכח סיכויי ההישרדות הנמוכים ועל פי הנחיית משרד הבריאות, ההתייחסות ללידה בשבוע כה מוקדם היא כאל הפלה. הזוג קיבל את ההודעה בכאב ובצער על כך שהצוות יאלץ להסתפק בטיפול תומך בלבד.

לאחר מספר שעות, בני הזוג שבו וטענו, שנפלה טעות בידם בחישוב זמן ההריון ולמעשה המדובר בהריון של שבוע 23 ולכן הם מבקשים שיינתן לתאומים טיפול מלא כמקובל בפגים. בני הזוג הסבירו שהם מודעים לכך שהשבוע העוברי המוקדם טומן בחובו אחוזי הישרדות נמוכים וסיכוני תחלואה גבוהים.

לאחר מספר שעות נולדו בן ובת, שזכו מיד עם לידתם לטיפול רפואי מלא. הבן נפטר לאחר שש שעות בשל זיהום כללי שהחל עוד ברחם והילדה, שנולדה ללא זיהום, נולדה במשקל 511 גרם, שרדה והשתחררה לביתה לאחר מספר חודשים.

לא פגשנוה עד אשר בגיל 12 הגיעה לביקור במחלקה, לבושה בתלבושת אחידה של "בית יעקב", חייכנית ומבוישת מהמעמד. אגב, לא מעט ילדים בהגיעם לגיל בר/ בת מצווה באים לבקר בפגייה לצורך הכנת סרט לכבוד אירוע הבר/ בת מצווה, סרט שיתחיל ב"כאן התחילו חיי".

באותה עת סייר בבית החולים הזמר החסידי המפורסם אברהם פריד, שהגיע לארץ לצורך הכנת מופע התרמה למען "שערי צדק". משפגשתי את הנערה ואביה ולאחר קבלת הסכמתם, קראתי למר פריד כדי שיתרשם אישית מהילדה, שנולדה במשקל כה נמוך ובשבוע המהווה "גבול החיות".

"את יודעת מי אני? איזה משירי את אוהבת?",  שאל הזמר שנכנס לאחר דקות אחדות למחלקה. הילדה השיבה בביישנות שהשיר החביב עליה הוא  "עלה קטן". אברהם פריד, נפעם מהמפגש הבלתי צפוי, החל לשיר לכבודה את השיר "עלה קטן", ללא מלווים וללא מוזיקת ליווי אבל בהתרגשות גדולה. עין לא נשארה יבשה בעיני כל הנוכחים.

בת הים הקטנה

"פרופ' שימל, בוא דחוף לחדר לידה". יצאתי מחדרי בריצה לעבר חדר לידה ובדרכי פגשתי את מנהל אגף הנשים, שגם הוא הוזעק בדחיפות לחדר לידה על ידי המתמחה הגינקולוגי.

להפתעתנו, נולדה תינוקת עם תסמונת נדירה ביותר, תסמונת "בת הים" (Sirenomelia), המכונה כך בשל מראה הרגליים הצמודות לכל אורכן שיש לבעלי תסמונת זו, הנובעת ממום שלדי קשה. בנוסף לכך, אופייני לתסמונת זו העדר התפתחות תקינה של הכליות. כאמור, זוהי תסמונת נדירה ביותר המתרחשת אחת ל-100,000 לידות. עובר הנושא אותה אינו בר חיות.

מה עושים? שאלו אותי אנשי הצוות הגינקולוגי. בתשובה, שילבתי ידי על חזי בשתיקה. "מראה ידי השלובות מציג את מה שאנו יכולים להציע לתינוק ולכן זה מה שנעשה", אמרתי. הענקנו לתינוקת טיפול תומך ולאחר דקות אחדות היא נפטרה.

סבל עתידי והחלטות קשות

נפגשתי עם זוג צעיר חרדי בשבוע 27 להריון ראשון, שהחל זמן קצר לאחר נישואיהם. הממצאים היו חמורים וברור היה שהיילוד לא יוכל לשרוד בשל הגידול העצום שהתפתח בגופו.

במהלך השיחה שהתקיימה לאחר גילוי הגידול בבדיקת אולטרסאונד, הומלץ על ידי רופא הנשים לסיים את ההריון כבר בשלב זה. ההסבר שניתן היה שאם ימשיך ההריון יהיה צורך בעתיד בניתוח קיסרי כדי לחלץ את העובר לנוכח גודלו.

לאחר שהדברים הוצגו לזוג, פנה אלי הבעל ובדמעות ביקשני לשוחח עם אישיות הלכתית חרדית כדי לשמוע גם "דעת תורה". שוחחתי עם פוסק ההלכה שעליו הם סמכו ידיהם. הצגתי למורה ההלכה את פרטי המקרה ולאחר שחקר אותי שתי וערב, נתן את הסכמתו לביצוע הפסקת ההריון.

שבתי אל הזוג ותוך הנחת יד מחבקת, אוהדת על כתפיו של הבעל הדומע, שבתי והסברתי לזוג את חומרת מצבו של העובר ושבקבלת פסק ההלכה לביצוע הפסקת ההריון יש משום קיום הציווי ההלכתי של "נשמרתם לנפשותיכם".

אין ספק שכאשר פוסק ההלכה לוקח את האחריות, הדבר מקל על הזוג לקבל את ההחלטה על ביצוע הפסקת ההריון. ביצוע הפסקת ההריון במקרים כאלה אינו פרי החלטה אישית אלא החלטה של סמכות גבוהה יותר: "דעת תורה".

הרואה את הנולד - מעולמו של רופא יילודים", מאת פרופ' מיכאל שימל. 193 עמ', פרדס הוצאה לאור, 2022

נושאים קשורים:  פרופ' מיכאל שימל,  פגייה,  שערי צדק,  טיפול נמרץ יילודים,  ספר חדש,  מגזין,  חדשות
תגובות
17.06.2022, 14:08

ממש התרגשתי. תודה על מסירות הנפש שלך לילדים ולהורים במשך השנים עם יושרה לרגישות. הספר הזה הוא באמת מחזק ומדריך אותנו איך לעבוד נכון

29.06.2022, 19:30

מרגש עד דמעות.
תודה.