חדשות

רה-ארגון למערכת הבריאות – מה מתוכנן עד לשנת 2048?

מפת הדרכים החדשה למערכת הבריאות כוללת הקמת 8 בתי חולים חדשים, 19 מרכזים גריאטריים ויותר אשפוזים בקהילה במענה לגידול הצפוי באוכלוסיה ובהיקפי התחלואה | יישומה של התכנית כרוך בהשקעה של מיליארדי שקלים

פעילות בבית חולים, עומס. אילוסטרציה

משרדי הפנים, הבריאות והאוצר ומינהל התכנון הגיעו סוף סוף להסכמות, לאחר שלוש שנות דיונים ומאבקים ביניהם, לגבי תכנית המתאר הארצית שנועדה להיערך לקראת הגידול הצפוי באוכלוסיה ובהיקפי התחלואה בישראל. התכנית תרחיב ותשכלל את מערך האשפוז הכללי, הגריאטרי והפסיכיאטרי, ואמורה לצמצם את הפער בין שירותי הבריאות הניתנים במרכז לאלה שבפריפריה.

יישומה של התכנית כרוך בהשקעה של מיליארדי שקלים ובהקמת שמונה בתי חולים חדשים, מוקדי רפואה ואשפוז בקהילה. כן יוקמו 19 מרכזים גריאטריים במענה להזדקנות האוכלוסיה וכן יתרחבו מוקדי חירום בפריפריה. התכנית תתוקצב במהלך רב שנתי, כך דיווח הבוקר הדר חורש ב"דה מרקר".

לפי התכנית: מערך האשפוז יגדל מ-16,300 מיטות כיום ל-30,650 בשנת 2048. השלמת התכנית תשפר את שירותי האשפוז מיחס של 1.78 מיטות ל-1,000 נפש כיום ליחס של 1.95 ב-2048.

התכנית קובעת כי בתי חולים הנוספים יוקמו בבאר שבע, בכרמיאל, בצומת גלעם (קריית אתא), בבית שמש, בנתניה, בקריית גת ובמודיעין. 17 בתי החולים הקיימים יוגדלו כאמור ויכללו יותר מ-1,000 מיטות כל אחד. שירותי הרפואה המקומיים בפריפריה יתוגברו באמצעות מוקדים רפואיים שיקומו בקריית שמונה, סחנין, קצרין, כפר קרע, דימונה וערד. החלטה נוספת עשויה להתקבל על הקמת מוקד חירום רפואי במצפה רמון.

קופות החולים ירחיבו את שירותיהן בקהילה. מערך האשפוז בקהילה, שיגיע בהדרגה ל-15% מכלל המאושפזים האקוטיים, יחסוך את הצורך להקים בתי חולים נוספים בהיקפים נרחבים.

במערך האשפוז הפסיכיאטרי יש כיום כ-3,650 מיטות, ולפי הערכות יידרשו 7,500 מיטות ב-2050 כדי לשמור על היחס הקיים – 0.4 מיטות לאלף נפש. אמנם לא יוקמו בתי חולים פסיכיאטריים חדשים, אך חלק מבתי החולים הקיימים ייסגרו ויועברו למבנים חדשים ומותאמים לצורכי הרפואה המודרנית. צפויים להיסגר בתי החולים בזיכרון יעקב ובנס ציונה ולעבור למתחם בית החולים יצחק שמיר (אסף הרופא) במבנים חדשים.

ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, דלית זילבר, אמרה כי תכנית המתאר (תמ"א 49 למערך הרפואה), שהתחיל ב-2019 טרם מגיפת הקורונה, עברה שינויים והתאמות בעקבות לקחי ההתמודדות הלאומית עם הטיפול במגיפה. במקור נועד התכנון להתמקד בצורכי האשפוז בבתי החולים, אך בעקבות המגיפה הורחבו הדיונים למערכות הרפואה הנדרשות בקהילה ולקופות החולים והמרפאות העירוניות.

תכנית המתאר הוכנה בשיתוף צוות אקדמי בראשות ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' נדב דוידוביץ', ובהובלת האדריכלית עדנה לרמן ומתבססת על מגמות גידול האוכלוסיה ופיזורה בישראל בתחזית עד 2050, לצד צורכי הבריאות הציבוריים. התכנית צפויה להגיע בשבוע הבא לאישור בוועדה לתכניות עקרוניות, שתמליץ על העברתה להמשך הדיונים בוועדה הארצית לתכנון ובנייה.

נושאים קשורים:  מערכת הבריאות,  בתי חולים,  פריפריה,  הזדקנות האוכלוסיה,  פרופ' נדב דוידוביץ',  מינהל התכנון,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
04.08.2022, 12:07

את כל התכנית הזאת שברור לכל בר דעת שלא תבוצע ניתן להמיר בתכנית הרבה יותר פשוטה וזולה.
הפסקת עידוד הילודה בישראל ושאיפה לשיעור פריון של 2 לאישה. למשל ע"י ביטול קצבאות ילדים נקודות זיכוי וכולי. את הכסף שיחסך להפנות לשיפור שירותי הרפואה

אנונימי/ת
05.08.2022, 09:08

סורי. אבל אתה דביל מושלם!

אנונימי/ת
05.08.2022, 13:52

למיזנתרופ שרוצה שיהיו פה פחות אנשים.. הסבטקסט ברור לגמרי
ישראל תתמודד יפה מאוד עם גידול אוכלוסיה עם תכנון נכון, פה זה לא בנגלדש

ילדים זה לא דבר רע וגם לא גידול באוכלוסיה (הם יממנו את הפרישה שלך) וגם אתה היית ילד פעם, אנא חסוך מאיתנו את שנאת האדם בתחפושת האקולוגית שלך

כאשר קראתי את הכתבה צחקתי. אח"כ בכיתי. ובסוף בדקתי את האם לקחתי כסדרם את הכדורים הקבועים
צחקתי כי אני מעורב כבר 20 שנה (אולי יותר ) בניסיון ה קדם בקמת בי"ח נוסף בדרום, או מיון קידמי בדימונה והצלחתי אפס
בכיתי כי ברור שאין שום סיכוי שיקודם משהו בנושא רפואה בדרום ( אני בדרום 40 שנה ולא התקדם כלום, אולי נסוגנו קצת אחורה ) בדקתי לגבי הכדורים כי הרגשתי שאני חולם או מסומם )מצינ גם לכותבת ההצעה והנתונים לבדוק עצמה ( בכול הכבוד הראוי )
ומדוע - כי אין שום סיכוי שמדינת ישראל תשקיע כסף בפריפריה , בעיקר הדרומית
מדוע מדברים על 2048 ? כי מי יזכור בעוד 25 שנה מה הבטיחו
ולכותבי התגובות : ל4.8 שעה 12:07 טוב היה אם תגובתך לא היית נכתבת. אני משטכנע שאינך רופא, לא בטיח לגבי בן אדם. יום טוב לכולם

05.08.2022, 12:44

רק דיבורים…. בלה בלה בלה… עוד לני 12 שנה דיברו על בית חולים נוסף בבש… לא רואים שהתקדם משהו

את סימן טוב אפשר להאשים בטעות של מי שבאמת רצה לעשות טוב. את ליצמן אפשר להאשים בהרבה דברים, אף אחד מהם לא ברצון לעשות טוב. יתכן שאם לסימן טוב היה ראש ממשלה ושר בריאות אחר, אולי לפחות בחלק היה מצליח. וללא ספק יש הרבה נפטרים שמהם צריכים לבקש סליחה. כנראה שלמרות הכול רפואה זה מקצוע שצריך לדעת ולא מספיק לאלטר.

אנונימי/ת
05.08.2022, 17:25

שכחתם... את בריאות הציבור של 1000 הימים הראשונים

אנונימי/ת
05.08.2022, 18:02

בכל התוכנית הגראנדיוזית הזו לא מוזכר כלל נושא הצוות הרפואי. מהיכן יגיעו רופאים ואחיות לאייש את כל בתי החולים האלו? מאיביי? אלי אקספרס?

אנונימי/ת
06.08.2022, 09:03

בוקר טוב.
גילוי נאות אני המגיב הראשון ובאופן צפוי אף אחד לא הגיב עניינית לדברי אלא תקף לגופו של אדם, עקב חוסר יכולת להתמודד עם המציאות.
אבל זו המציאות וזה נכון גם לגבי דיור, כבישים חינוך ושאר שירותים. כן גם רפואה.
והעובדות הן שקצב יצירת התשתיות לעולם לא יוכל להדביק את הריבוי הטבעי שקיים כאן. ביחוד לאור העובדה שהסקטורים עם שיעור הפריון הגדול ביותר הן לא הסקטורים הפרודוקטיבים ביותר בלשון המעטה.
כולם מוזמנים לבדוק את שיעורי הפריון במדינות ה OECD. ישראל במקום הראשון ובפער ניכר. אנחנו נמשיך לסבול מפקקים, מצוקת דיור מחסור במורים והמתנה ממושכת לרופאים מומחים.
אין ברירה אלא לבצע בחירה בין איכות חיים לכמות חיים. כרגע הבחירה היא בכמות וזה בהכרח יבוא על חשבון האיכות. מי שטוען אחרת משקר לעצמו או לאחרים (או שהוא משיחי שסבור שהיושב במרומים יושיע אותנו).
שבת שלום.

אנונימי/ת
14.08.2022, 01:04

אפשר גם להרוג את הזקנים, החולים הפסיכיאטרים והמפגרים - גם הם לא פרוטוקטיבים.....
שלא לדבר על הומוסקסואלים, צוענים, שחורים ו- אוי- נזכרתי - גם יהודים
מזכיר משהו ?

אנונימי/ת
06.08.2022, 09:06

ותוספת קטנה לישראל אייליג. תתפלא אני רופא ואפילו בכיר.
אז כנראה שזה אומר משהו לגבי יכולת הסקת מסקנותיך...

לאנונימס 9:06. הבחירה בין איכות החיים לכמות החיים קרויה סלקציה.
סלקציה זכורה לנו מעברו של העם
גם היום, לחולה סופני הסובל אנו עושים הכול שלא יסבול ( איכות חיים ) אך איננו פועלים לקיצור חייו ( לכמות החיים). זה קיים בשוייץ, לא בארץ.
לכן הרעיון שהנכך מעלה אינו מתאים לארץ ואינו מתאים לרופא.

אנונימי/ת
08.08.2022, 13:29

ישראל אייליג, אני מבין שעקב חוסר יכולת להתמודד שכלית החלטת לפנות לפן הרגשי על ידי דמגוגיה זולה וסילוף.
בשום מקום לא נכתב על חיסול של אנשים או סלקציה ואפילו לא על המדיניות שהייתה נהוגה בסין. דובר על ביטול ***הטבות*** שהן חלק ממדיניות של עידוד ילודה.
קצבאות ילדים זו לא זכות יסוד. כך גם לא נקודות זיכוי במס או מימון טיפולי פוריות.
קרא שוב את התגובה הראשונה ואם עדיין אתה מתקשה בהבנתה, אתה מוזמן לשאול ואשיב בשמחה.
בנוסף לכך - הגדלת מודעות על ידי הסברה בנוגע להשלכות של צפיפות האוכלוסין והריבוי הטבעי שקיים כאן. משום מה זה טאבו ואפילו אסור להזכיר את זה. יש כאן דוגמה חיה בשרשור הזה בו אף אחד לא התייחס עניינית אלא הסתפק בגידופים (דביל מושלם - ממש נימוק משכנע) או השוואות לשואה.
אם זה מתאים לארץ? אולי זה לא מתאים, אבל אם לא נעשה את הסוויץ המצב רק ימשיך וידרדר.

אנונימי/ת
09.08.2022, 12:48

אומץ
לא מוצאים כל יום
לצאת נגד האתוס גורר סיכון לדאבוני מעבר לגידופים, וע"כ בחרתי באנונימי שלא כהרגלי.
אלימות היא תוצאה של גורמים רבים הכוללים צפיפות
בל נשכח על מה גודלנו:
כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו-
ועם הנצח לא מפחד
וכל העולם הוא גשר צר מאד
וככל שיענונו כן נרבה וכן נפרוץ
וכו' וכו,
תחזיות מדעיות נידונות לדאבוני גם על ידי משכילים ונושאי תאריהם בגאון כנבואות שניתנו לשוטים. ראה התחממות גלובלית, החור באוזון, הערכות כושרו של כדור הארץ לשאת את כל הביומסה.
מאידך
יש לזכור את מלטוס מהמאה ה19 שחזה חיסול אוכלסית כדור הארץ ברעב,עקב ריבוי אקספוננציאלי, וצמיחת התוצרת החקלאית ליניארית.
יש מקום וצורך חיוני להביע את האיפכא מסתברא, מסקנה הגיונית ומובנית שיש בה נתוני אמת, שהיא היא הדיאלקטיקה היהודית המסורתית, על מנת לא לשקוע בקונספציה... הזכורה לרע

אנונימי/ת
10.08.2022, 13:09

מגיב 12:48 ניכר שכוונותיך טובות ואתה מעוניין בדיון אמיתי אך חבל שהסתפקת רק בסיסמאות.
קודם כל ההתחממות הגלובלית היא עובדה. המחלוקת היא על תרומת האדם לתופעה ולא על עצם קיומה.
צריך מאוד להיזהר מהנטייה שלנו לאמץ אסכולות שנוח לנו לאמץ.
הרבה יותר נוח לאמץ גישות שלא מגבילות אותנו. למשל לאמץ את הגישה שכל הדיון על התחממות גלובלית הוא סתם קונספירציה שמאלנית מאשר להתחיל להגביל את צריכת האנרגיה או מזון מהחי.
עוד גישה מסוכנת היא הגישה שלא צריך להאמין לנבואות זעם כי מתישהו ימצא פיתרון טכנולוגי. כלומר אנחנו נעשה מה שאנו רוצים ומתישהו ימצא פיתרון לנזקים שאנו גורמים. ברור שזה יותר נוח , אבל מסוכן.
כיוון שמחיר הטעות עלול להיות קטסטרופלי וישפיע בעיקר על הדור שאחרינו, לאמץ גישה זהירה גם אם כרוכה בהגבלות מסוימות זו גם דרך יותר רציונאלית וגם יותר מוסרית.

אנונימי/ת
14.08.2022, 08:37

למגיב היום מ 01:04 ...
א. כבר צוין לפני מספר ימים שבשום מקום לא הייתה הצעה להרוג אלא להפסיק לעודד ילודה. כיוון שתגובתך נכתבה לאחר ההדגשה (על אף שגם בתגובה הראשונה לא נכתב אחרת) כל שנותר להחליט אם את תגובתך כתבת מתוך רוע או מתוך טפשות. לדעתי משילוב של השניים.
ב. ריבוי טבעי מוגבר בקרב אוכלוסיות שאינן פרודוקטיביות לתמג צוין כהסבר מדוע ישראל תתקשה להתמודד עם קצב גידול האוכלוסיה ומה הסיבה שקצב התשתיות לא ישיג את קצב הריבוי הטבעי. לדוגמה אם יש אוכלוסיה עם שיעור פריון גבוה שמצד אחד זקוקה לשירותי בריאות כמו כולם ומצד שני אינה מנפקת אנשי צוותי רפואה או מנפקת במתי מעט - התואה היא מחסור.

אז אנא ממך את הדמגוגיה שלך שמור לטוקבקים ב ynet ולא לאתר הזה.
כשיהיה לך טיעון אמיתי אתה מוזמן להציגו.