מגזין

לונג קוביד - פרופיל תסמינים עדכני

מחקר נרחב ומעודכן שהתפרסם השבוע ב-The Lancet מציג את תסמיני הליבה של לונג קוביד המתבטאים באחד מתוך שמונה מחלימי קורונה

לונג קוביד, חולה. אילוסטרציה

אחד מתוך שמונה (12.7%) בוגרים שנדבקו בנגיף הקורונה חווים תסמינים ארוכי טווח בעקבות המחלה. כך לפי מחקר שהתפרסם השבוע בכתב העת The Lancet.

מלבד גודלו, מה שמיוחד במחקר הנוכחי שנערך בהולנד הוא ההשוואה של התסמינים ארוכי הטווח לאחר זיהום בקורונה לתסמינים באוכלוסיה שלא נדבקה בנגיף, דבר שלא נבדק במחקרים קודמים. בנוסף, המחקר הנוכחי השווה את התסמינים אצל אנשים לפני ואחרי שנדבקו בנגיף. הכללת אוכלוסיות שלא נדבקו בנגיף מאפשרת תחזית מדויקת יותר של שכיחות לונג קוביד וגם זיהוי משופר של תסמיני הליבה לונג קוביד.

התסמינים הנפוצים שחווים אנשים עם לונג קוביד כוללים בעיות נשימה, עייפות, ואובדן טעם ו/או ריח. שיטת המחקר הנוכחית מאפשרת לקבוע אילו מהתסמינים היו קיימים לפני ההדבקה בקורונה, דבר המספק הגדרה מדויקת יותר של לונג קוביד ותחזית מדויקת יותר לגבי שיעור חולי לונג קוביד באוכלוסיה.

במחקר, שנערך באוניברסיטת חרונינגן, חוקרים ביקשו מהמשתתפים במחקר למלא באופן קבוע שאלונים דיגיטליים על 23 תסמינים הקשורים בדרך כלל ללונג קוביד. השאלון נשלח 24 פעמים לאותם אנשים בין מרץ 2020 לאוגוסט 2021. משתתפים שחלו בקורונה בתקופה זו נדבקו בוריאנט אלפא של הנגיף או בוריאנטים מוקדמים יותר. רוב הנתונים נאספו לפני שהאוכלוסיה בהולנד התחסנה נגד קורונה, ולכן המחקר לא מתייחס לאנשים מחוסנים.

מתוך 76,422 משתתפים, 4,231 (5.5%) משתתפים חלו בקורונה. הותאמו להם 8,462 אנשים שלא חלו כקבוצת ביקורת, תוך התחשבות במין, גיל והזמן שבו השאלונים שמילאו הצביעו על אבחנה של קורונה.

החוקרים מצאו כי מספר תסמינים היו חדשים או חמורים יותר שלושה עד חמישה חודשים לאחר מחלת הקורונה בהשוואה לתסמינים שהיו קיימים לפני אבחנה של קורונה ואצל קבוצת הביקורת, דבר המצביע על כך שתסמינים אלה הם התסמינים העיקריים של לונג קוביד.

התסמינים שנרשמו הם כאבים בחזה, קשיי נשימה, כאב בעת בנשימה, כאב שרירים, אובדן טעם ו/או ריח, עקצוץ בידיים או ברגליים, כאב גרון, תחושת חום וקור לסירוגין, ידיים ו/או רגליים כבדות ועייפות כללית. חומרת התסמינים עלתה והגיע לשיא שלושה חודשים אחרי ההדבקה, ללא שיפור. תסמינים שלא עלו משמעותית שלושה עד חמישה חודשים אחרי אבחנת הקורונה היו כאבי ראש, גירוד בעיניים, סחרחורת, כאבי גב ובחילות.

21.4% מבין משתתפי המחקר החיוביים לקורונה חוו לפחות סימפטום מרכזי מוגבר אחד בחומרה בינונית שלושה חודשים או יותר לאחר שנדבקו בקורונה, לעומת 8.7% בקבוצת הביקורת. המסקנה היא שאצל 12.7% מחולי הקורונה ניתן לייחס את התסמינים החדשים או המוגברים שלהם, שלושה חודשים לאחר ההידבקות בקורונה, לזיהום בנגיף SARS-CoV-2.

החוקרים משערים שחלק מהתסמינים שחוו האנשים בקבוצת הביקורת (אלה שלא חלו בקורונה) נבעו מהשפעות עקיפות של המגיפה, כמו מתח שנגרם בשל הסגרים ואי הוודאות במהלך תקופת המגיפה.

לטענתם, הבנת השכיחות של לונג קוביד ותסמיני הליבה שלו יאפשרו לתכנן מחקרים לבדיקת יעילות הטיפולים השונים בתופעה.

מגבלות המחקר הן שרק וריאנט אלפא ווריאנטים מוקדמים יותר של הנגיף נבדקו, ואין נתונים לגבי אנשים שנדבקו בתקופה שבה גירסאות דלתא ואומיקרון גרמו לרוב הזיהומים. מגבלה נוספת היא שמאז תחילת איסוף הנתונים, תסמינים אחרים כמו ערפל מוחי נכללו גם הם בהגדרה של לונג קוביד, ומחקר זה לא הביא אותם בחשבון. לבסוף, המחקר גם לא מתייחס להשפעת החיסונים על לונג קוביד.

פער בין היקף התופעה לבין הידע ואפשרויות הטיפול בשטח

לאחרונה הוצגה הערכת המרכז לבקרת מחלות בארה״ב (CDC) לפיה אחד מחמישה נדבקים בקורונה מעל גיל 18 עשוי לסבול ממצב רפואי חדש כגון מחלות מוח או נפש, כשל כלייתי או בעיות בלב, כלי הדם, ריאות, עצמות ועוד. שנה ומעלה מהדבקה, הסיכון למחלות שונות אצל נדבקים מכל הסוגים, כולל בריאים לחלוטין, עלה לעומת קבוצת הביקורת. מחקרים אחרים מצאו שיעור משמעותי של תסמינים ארוכי טווח דומים גם אצל ילדים ובני נוער, בעיקר לא מחוסנים באופן מלא.

עם זאת, קיימים פערים משמעותיים בין היקף התופעה לבין הידע ואופציות הטיפול בשטח. אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה לאחרונה בדיון בוועדת הבריאות בכנסת כי ישנם מגוון רחב של תסמינים שפוגעים באיכות החיים גם שבועות לאחר ההחלמה מקורונה - החל מעייפות וחולשה ועד נשירת שיער. התסמונת עלולה להופיע גם בקרב מי שחלה בצורה קלה בקורונה, או אפילו בצורה אסימפטומטית. לדבריה, מחלימים שאינם מחוסנים הם בסיכון גבוה יותר לפתח את התסמונת מאשר מחלימים מחוסנים.

גנס הוסיפה כי קיים קושי באבחון התסמונת ומתוקף כך בהערכת השכיחות שלה באוכלוסיה. "בשלב זה, אין הערכה מדויקת של שכיחות התופעה בקרב ילדים ומבוגרים בישראל", ציינה. בהציגה את הידע הקיים במשרד הבריאות אודות מחקרי לונג קוביד, אמרה כי מחקרים מראים כי למחלימי קורונה סיכון גבוה לפתח תסמיני פוסט קורונה אשר עלולים להימשך גם שנה ויותר לאחר ההידבקות ומרבית התסמינים הממושכים שדווחו הן בילדים והן במבוגרים הם עייפות/ תשישות, כאבי ראש, הפרעות בחוש הטעם והריח, שינויים במצב הרוח ובעיות שינה.

תסמינים נוספים שדווחו באופן תדיר בקרב אנשים מעל גיל 18 היו קוצר נשימה, בעיות קוגניטיביות (בעיקר זיכרון וריכוז) ובעיות מנטליות (כגון חרדה ודיכאון). מספר מחקרים שהסתמכו על בדיקות רפואיות מראים כי ילדים שהחלימו מקורונה נוטים לפתח בעיות בתפקוד הריאות (פגמים בוונטילציה ובפרפוזיה), במבוגרים הודגמו שינויים מבניים במוח וכן בעיות לבביות לאחר הידבקות.

גנס הוסיפה כי מחקר בריטי מצביע על בעיות לבביות בכ-1/5 מחולי לונג קוביד גם כשנה לאחר מחלת הקורונה. מחקר שפורסם כ-pre-print באפריל 2022 על ידי מספר קבוצות מבריטניה מדווח על בעיות לב באנשים שסובלים מפוסט קורונה כשנה לאחר שחלו. שורת מחקרי מעבדה ומחקרים קליניים מצביעים על כך שמחלימים מהמחלה עלולים לסבול מנזקים קוגניטיביים (שכליים) מתמשכים לאחר ההחלמה, כגון פגיעה בזיכרון ובחשיבה, וזאת גם אם מחלתם הראשונית היתה קלה ואף עלולים לסבול מנזקים מוחיים מבניים. מחקר מגרמניה על כ-35,000 מחלימי קורונה הראה כי לחולי קורונה יש סיכון גבוה ב-28% לפתח סוכרת.

באותו דיון בוועדת הבריאות של הכנסת עלה ההכרח לפתוח מרפאות מחלימים בפריסה ארצית ולקיים הכשרות רופאים לנושא. כמו כן נדרש המוסד לביטוח הלאומי להסדיר את ההכרה במי שסובלים מהתופעה. דרישה נוספת היתה ליצור מדגם מייצג קבוע של אזרחי ישראל לבקרת קורונה ארוכת טווח בשת״פ של משרד הבריאות ולמ״ס: נשאות, תסמינים, השפעות חברתיות ותעסוקתיות ועוד, שישמש גם לניטור מחלות עונתיות ומגיפות חדשות.

נושא נוסף שעלה הוא הצורך להרחיב את מערך מרפאות קורונה כרונית למבוגרים וילדים לפריסה ארצית קבועה, כולל הכשרות לרופאים, ובמקביל לשפר את ההסברה על סיכוני הקורונה לילדים ומבוגרים, בדגש על אמצעים לזיהוי מהיר של תסמינים דורשי טיפול.

נושאים קשורים:  לונג קוביד,  תסמינים,  קורונה,  חדשות,  מגזין,  מחקרים,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
13.08.2022, 08:49

קורונה, כמה חשיבות יתר מייחסים לך.
לא הבנתי עד היום מה זה משנה אם למישהו יש תסמינים ריאתיים/ לבביים/ פסיכיאטרים או כל תסמין אחר בגלל שהייתה או לא הייתה לו קורונה, ההתייחסות היא לפי תמיד רמת חומרת התסמינים, בלי קשר לעובדה שהייתה או לא הייתה לא קורונה.
זה אולי מעניין מחקרית, אבל האם יש כאן איזשהו טיפול מיוחד במי שמציג כאבי ראש/ חזה/ קוצר נשימה וכו רק בגלל שהייתה לו לאחרונה קורונה?
אולי גם נפתח מרפאות פוסט אדנוירוס/ פוסט שפעת/ פוסט חשיפה לct או כל מה שרק נעלה על רוחינו?
מה זה משנה לנו כקלינאים אם ההחמרה היא בגלל הקורונה/ ארוע טראומטי או כל דבר אחר?
למה לקורונה יש חשיבות כל כך גדולה?
למה צריך מרפאות מיוחדות לתסמינים שאנו יודעים איך לנהל גם ככה?
למה ליצור בהלה בציבור ותחושת מגיע לי בירור מליון דולר רק כי הייתה לי קורונה כמו לחצי מהאוכלוסיה בלי קשר לחומרת המצב?
למה לתת לאנשים שגם ככה חרדים מכל דבר את התחושה שעולמם חרב כי נדבקו בקורונה?
גם אם יש לקורונה השפעה, יש כל כך הרבה גורמים אחרים, וחשובים ממנה בהשפעה על כל זה, כמו עישון, אורח חיים קלוקל וכו, אולי שיפתחו מרפאות יחודיות למעשנים כי יש השלכה חמורה לפוסט עישון וכדאי שנטפל בהם בצורה מיוחדת?
תעזרו לי להבין מה האינטרס שלנו פה בלהעדיף טיפול יחודי שלא ברור לי מהו לסובלים מפוסט קורונה, מאשר לטפל היטב בכל אדם שכואב לו החזה או הראש

13.08.2022, 12:16

האינטרס זה לקבל פרופסורה מכתיבת מאמרי סרק

לחברי למקצוע (המעדיף להישאר אלמוני),
אתה צודק בתמיהתך - האם הקורונה הפכה ל"חזות הכל?"...
האם אין לנו הרופאים צורך להתמסר לאין-סוף בעיות רפואיות כבדות משקל לאין-ערוך בהשוואה לוירוס הקורונה (דמוי השפעת) ?
להרגשתי עשירת נסיוני רב-השנים - יש מי המעונין לשמור ולהזין את אימת המוות מו ה"דחליל" ובכך לתרץ את המשך קיומם של תקנות שעת חירום הדיקטטוריות (חוק "הסמכויות" -המאושרות ומקוימות בידי חברי הכנסת ברוב גדול -- למשל 9 בעד ו- 3 נגד,ו-108 ח"כ נעדרים מן ההצבעה !---)
כן , מצב כזה ממשיך לתת כח עצום בידי "ההנהגה" -- איזה שליט מוותר בנקל על כח כזה ?
האשמה לכך היא בנו הרופאים ה"שותקים"-- זהו אכן כישלונה המוחלט של ההסתדרות הרפואית בה אני חבר למן 1958 !
מדוע אינה יוצאת חוצץ כנגד הטלת האימה ?
הקורונה אינה חזות הכל !
יש לחזור לשיגרת חיים מלאה בכל מגווני הפעילות האנושית --
יש ללמד את הציבור כי הקורונה כדוגמת השפעת לא תעלם מחיינו --
שבת שלום ושבוע ללא קטל מחריד בדרכים !
פרופ' תיאו דב גולן.

14.08.2022, 16:57

היות שבתקופה שנסקרה קוביד הייתה מחלה חדה וקשה, ולנוכח העניין הציבורי שלונג קוביד יצר (לא זכור לי על לונג מחלה אחרת, אם כי מחלות רבות מותירות אחריהן שובל של סימטומים יותר או פחות ספציפיים), אני תוהה אם לא היה ראוי שקבוצת הביקורת תהיה מורכבת מחולים עם מחלות חדות אחרות (למשל, דלקת ריאות פנוימוקוקלית), ולא ממי ש״סתם״ לא נדבקו, כדי לנסות להעריך את היחודיות של הקורונה, ואפשרות, לא בלתי סבירה, של אפקט נוצבו בדיווח על תסמיני פוסט קורונה.