עובדים בבתי החולים סוחרים במידע אישי על קשישים שלא כחוק

משרד הבריאות חוזר על הנחייתו החד משמעית לבתי החולים הכלליים: "חל איסור לתת פרטים על חברות השׂמה למוסד סיעודי פרטי כאשר בית חולים כללי מפנה קשיש להמשך טיפול והשגחה במוסד גריאטרי. עובדים סוציאלִיִים בבת החולים רשאים למסור למטופלים ובני משפחותיהם המבקשים סיוע בסידור מוסדי דפי מידע המרכזים מסגרות מוסדיות בלבד, בהתאם לאתר משרד הבריאות". משרד הבריאות ירענן ויחדד את ההנחיות בנושא וישקול צעדים כנגד בתי החולים שלא פועלים כך.

הנחיית המשרד באה, בין השאר, בתגובה לכתבת תחקיר של יוסי מזרחי ששודרה אמש (א') בחדשות ערוץ 12 ועסקה במה שהוכתר "תעשיית הכסף סביב החולים הסיעודיים". בכתבה נמסר כי מאחורי כמעט כל קשיש או קשישה שמפונים מבתי החולים הכללי אל בתי האבות עומדת חברת השמה. יש בתחום הזה מתווכים ואלה מחברים בין הקשישים לבתי האבות, ובדרך גוזרים על כך קופון. בחלק מהכסף שמוסד כזה מעביר כתגמול למתווך או לחברת ההשמה, על "ההשמה" וההפניה אליו, נהנים, לפי התחקיר, ככל הידוע גם עובדים סוציאליים בבתי החולים. "יש כאן סחר במידע אישי על מטופלים והוא נעשה שלא כחוק", הדגיש התחקיר.

לפי התחקיר, ה"תעשיה" הזו מתנהלת בתוך בתי החולים, מאחורי גבם של הקשישים הסיעודיים או משפחותיהם שכלל לא מודעים לעובדה שהפכו בערוב ימיהם לסחורה בעלת ערך רב למתווכים שונים.

ב-280 בתי אבות פרטיים בישראל יש מקום ל-26 אלף קשישים במצבים רפואיים שונים. מדי שלוש שנים נרשמת תחלופה מלאה של מיטות – "כך שהמרדף אחרי לקוחות סיעודיים בשוק הפרטי נמשך כל הזמן ונושא רווחים. רוב הקשישים מגיעים אל בתי האבות מבתי החולים או ממוסד אחר, בתיווך חברת ההשמה, בהתראה קצרה של 48-24 שעות למשפחות, שנדרשות למצוא מקום מתאים לקשיש הסיעודי כי הטיפול בו בבית החולים הכללי הסתיים.

רוני עוזרי, לשעבר יו"ר ארגון בתי האבות, הסביר: "עובדת סוציאלית אמורה להסביר למשפחה באילו מחלקות יש מקום פנוי ובאילו בתי אבות, להציג חלופות וגם להציג לקרובי המשפחה מקומות רלוונטיים, אבל בפועל זה לא קורה כי בתי החולים היום מאוד עמוסים". את המצב מנצלות חברות ההשמה, שעל פי התחקיר השתלטו בעשור האחרון על השוק הסיעודי, תוך ניצול העובדה שבתי אבות, בעיקר פרטיים, מעוניינים למלא את המיטות פנויות כדי לא לספוג הפסדים כספיים.