הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה מחקר חדש בנושא המועמדות ללימודי רפואה בישראל. המחקר העלה שורה של נתונים מעניינים, אם כי לא לגמרי בלתי צפויים, כמו למשל שלרוב המועמדים ללימודי רפואה (כ-82% בשנת תשפ"א) יש לפחות הורה אחד אקדמאי, או שהסיכוי להיות מועמד לתואר ראשון ברפואה בקרב אלה שהכנסת אבותיהם נמצאת בשלושת עשירוני ההכנסה הגבוהים, גבוה פי 16 מאלה שהכנסת אבותיהם נמצאת בשלושת עשירוני ההכנסה הנמוכים.
עוד בעניין דומה
בין תשס"ה (2004/05) לתשפ"א (2020/21) הביקוש לתואר ראשון ברפואה כללית באוניברסיטאות עלה בהתמדה, לעומת מספר המקומות בפקולטות השונות שנשאר קבוע. התוצאה היא שהתחרות בין המועמדים הקצינה מאוד. מספר המתקבלים ולומדים (שמשקפים את ההיצע) גדל אמנם באופן מתון (22.7%), אך מספר הנדחים (עודף הביקוש על ההיצע) גדל מאוד (150%).
משנת תשע"א (2010/11) הציון הממוצע של הבחינה הפסיכומטרית בקרב המתקבלים ולומדים כמעט לא השתנה ועמד על כ-731, אך ציוני הנדחים עלו עד לשיא של 712.5 בשנת תשע"ד (2013/14). הפער בין המתקבלים ולומדים לבין הנדחים בציון הממוצע של בחינת הבגרות הצטמצם במהלך השנים ועומד על כ-2 נקודות בשנים האחרונות.
בעשור האחרון הביקוש ללימודי רפואה עלה משמעותית בקרב נשים ואף הוכפל. בקרב גברים הביקוש עלה ב-20% בלבד. כתוצאה מהשינויים הללו מספר הנשים שהתקבלו ולמדו עלה ב-30% ומספר הגברים שהתקבלו ולמדו ירד ב-7%.
בעשור האחרון מספרם של המועמדים הערבים נשאר יציב, אך ירד בקרב המתקבלים ולומדים. לעומת זאת, מספרם של המועמדים היהודים והאחרים כמעט הוכפל, ועיקר העלייה היתה במספרם של המועמדים היהודים והאחרים שנדחו. מבין הנדחים שבסופו של דבר למדו רפואה וקיבלו רישיון לעסוק ברפואה בארץ – בקרב היהודים והאחרים 80% למדו בארץ ו-20% למדו בחו"ל. לעומת זאת, בקרב הערבים רק 43% למדו בארץ ואילו 57% למדו בחו"ל.
את המחקר כתבו ויטלי קז'דן, אביגיל שבתאי, אורי נפתלוביץ ואביאל קרנצלר מתחום השכלה גבוהה ומדע בלמ"ס.
לעיון במחקר המלא - ליחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
