ארגון הבריאות העולמי (WHO) קורא לממשלות להשקיע מיידית בכיסוי בריאות אוניברסלי. לרגל יום כיסוי הבריאות העולמי (Universal Health Coverage - UHC) פרסם הארגון אתמול (ב') את דו"ח ההוצאה העולמית לבריאות לשנת 2023, שמציג את התפתחות הוצאות הבריאות העולמיות בשיאה של מגיפת הקורונה.
עוד בעניין דומה
על פי הדו"ח, ההוצאה העולמית על בריאות הגיעה בשנת 2021 לשיא חדש של 9.8 טריליון דולר, או 10.3% מהתוצר המקומי הגולמי העולמי (GDP). אך כצפוי, בעוד שההוצאה הציבורית על בריאות גדלה ברחבי העולם, במדינות בעלות הכנסה נמוכה ההוצאות הממשלתיות על בריאות ירדו והן נעזרו בסיוע חיצוני.
בשנת 2021, כ-11% מאוכלוסיית העולם חיה במדינות שהוציאו על בריאות פחות מ-50 דולר לאדם בשנה, בעוד שההוצאה הממוצעת לנפש על בריאות היתה סביב 4,000 דולר במדינות בעלות הכנסה גבוהה. מדינות בעלות הכנסה נמוכה היוו רק 0.24% מסך הוצאות הבריאות העולמיות, למרות שהן מהוות 8% מאוכלוסיית העולם.
הוצאות השיא על בריאות בשנת 2021 מדגימות כיצד מדינות נותנות עדיפות לבריאות הציבור במהלך מגיפה, גם כשכלכלות וחברות נרתעו מההשפעות הקשות שלה. הדו"ח מדגיש כי הגידול בהוצאות הציבוריות על בריאות לא יימשך בשל סדרי עדיפויות כלכליים חדשים.
ד"ר ברוס איילווארד, עוזר מנכ"ל הארגון, אמר כי "יש צורך בדחיפות במימון ציבורי מתמשך בתחום הבריאות כדי להתקדם לקראת כיסוי בריאות אוניברסלי. במיוחד כעת, כשהעולם מתמודד עם משבר האקלים, סכסוכים ומצבי חירום מורכבים אחרים, זה קריטי. יש להגן על בריאותם ורווחתם של אנשים על ידי מערכות בריאות גמישות שיכולות גם לעמוד בפני זעזועים אלה", אמר.
גידול בהוצאות על טיפול מונע
דו"ח הוצאות הבריאות העולמי לשנת 2023 מסתמך גם על נתוני הוצאות של ספקי שירותי בריאות - בתי חולים, מטפלים אמבולטוריים ובתי מרקחת - מ-50 מדינות. הוצאות אלו היוו את רוב הוצאות הבריאות בכל קבוצות ההכנסה (65%-84%), ובעוד שההוצאות של כל סוגי נותני שירותי הבריאות עלו ברוב המדינות, הגידול המהיר ביותר נרשם בהוצאות של ספקי טיפול מונע.
במהלך המגיפה, מדינות גם התאימו את מנגנוני אספקת השירות שלהן כדי להסתגל לדרישות החדשות של המאבק בקורונה תוך שמירה על שירותים חיוניים. הדו"ח מראה לדוגמה שיותר מדינות בעלות הכנסה גבוהה החלו להשתמש בבתי מרקחת כדי לספק שירותי טיפול מונע מאז המגיפה.
השקעות הון בריאות גדלו
היבט חדש וחשוב בדו"ח ההוצאה העולמית לבריאות הוא התובנות לגבי השקעות הון בתחום הבריאות. אלו חיוניות לתפקוד מערכות הבריאות ובניגוד להוצאות הבריאות השוטפות, משקפות את הצריכה היומיומית של משאבים ויוצרות נכסים חדשים, כמו מבנים וציוד.
השקעות הון עלו בכל קבוצות ההכנסה במהלך המגיפה: 40%-50% במדינות עם הכנסה בינונית- נמוכה ו-8%-9% במדינות עם הכנסה בינונית-גבוהה. במדינות בעלות הכנסה נמוכה חלה עלייה בהוצאות על מכונות וציוד, אולי בשל היעדר ציוד חיוני כמו מכונות הנשמה ומיטות אשפוז בתחילת המגיפה. בתי החולים קיבלו יותר ממחצית מכלל ההשקעות המדווחות בכל קבוצות ההכנסה.
ההוצאות הממשלתיות היו גם מניע מרכזי לעלייה בהשקעות ההון בבריאות. היוצא מן הכלל, שוב, היה במדינות בעלות הכנסה נמוכה, שבהן סיוע ממשלתי וסיוע חיצוני מילאו תפקיד משלים קריטי בחיזוק ההשקעות.
איסוף נתונים ושימוש משופר בנתונים
ארגון הבריאות העולמי מפרסם מדי שנה נתונים חדשים על הוצאות הבריאות. מאגר הוצאות הבריאות העולמי (global health expenditure database - GHED) מספק מידע אסטרטגי לפיתוח מדיניות, תכנון לאומי וניטור, תוך שיפור השקיפות והאחריות של ממשלות לאזרחיהן בכל הנוגע לשימוש בכספי ציבור בנושאי בריאות. המאגר מספק מידע מקיף על הוצאות הבריאות הכוללות עבור יותר מ-190 מדינות.
בשנים האחרונות הורחב מסד הנתונים כך שיכלול הוצאות מסווגות לפי פונקציות בריאות, כולל הוצאות על שירותי בריאות ראשוניים (PHC - primary health care) בכ-100 מדינות. נתונים על הוצאות בריאות לפי מחלות זמינים גם עבור קבוצה של מדינות, בעיקר במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית.
השנה, בפעם הראשונה, ארגון הבריאות העולמי פרסם גם נתוני הוצאות בריאות לפי ספקי שירותי בריאות, זו כדי לסייע בהבנה טובה יותר של זרימת המשאבים הנוכחית ולעזור לעצב השקעות עתידיות בבריאות המבוססת על גישת PHC.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
