ישראל במלחמה

ארגוני בריאות ורווחה: לבטל ההשתתפות העצמית לטיפול נפשי

פנו לשרי הבריאות והאוצר: גבייה של 35 שקל לטיפול מהווה חסם לשירות חיוני בקרב אוכלוסיות חלשות | במרכז הלאומי לטראומה וחוסן באונ' ת"א מדווחים על זרם פניות חריג המעיד על המצוקה הנפשית בציבור

טיפול נפשי. אילוסטרציה

33 ארגוני בריאות ורווחה דורשים משר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשר הבריאות אוריאל בוסו לבטל את ההשתתפות העצמית של 35 שקל לטיפולי בריאות נפש, בטענה שהדבר יפגע באוכלוסיות החלשות, בעיקר בפריפריה. על הקריאה המשותפת של האגודה לזכויות החולה, האגודה לזכויות האזרח, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, רופאים לזכויות אדם ועוד, דיווחה הבוקר (ה') מיטל יסעור בית-אור בישראל היום.

התכנית לחיזוק מערך בריאות הנפש ב-1.4 מיליארד שקל, בתקציב 2024, כוללת גם גבייה של השתתפות עצמית על כל מפגש עם מטפל. לאור ביקורת על התכנית, ניתן פטור מהשתתפות עצמית לילדים ולנוער עד גיל 18, לנכים ולמקבלי קצבאות.

"העלות החודשית יכולה להגיע ל-140 שקל ליחיד ואף יותר במקרים אקוטיים המחייבים כמה טיפולים בשבוע, או במשפחות שבהן יותר ממבוגר אחד נזקק לטיפול", כותבים הארגונים בפנייתם. "מדובר בחסם כלכלי משמעותי שיקשה עוד יותר על העשירונים התחתונים לקבל טיפול חיוני ואף מציל חיים. חסם זה משמעותי במיוחד בפריפריה, שם הנגישות לטיפול גם כך נמוכה יותר. כך מתנערת הממשלה מאחריותה ומחובתה על פי חוק להעניק שירותי בריאות נפש ראויים באופן שוויוני".

הכותבים מצטטים מסקרים שהעלו כי בין רבע לחמישית מהנשאלים מוותרים על שירותי בריאות בגלל תשלום השתתפות עצמית. סקר של מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל לשנים 2022-2021 מצא כי בקרב החמישון התחתון ויתרו 19% על בדיקות, טיפול רפואי, ייעוץ או תרופות בגלל התשלום הנדרש. בסקר שערכה ההסתדרות הרפואית ביוני 2023 דיווחו כרבע מהמשתתפים כי נאלצו לוותר על ביקור אצל רופא מומחה בגלל ההשתתפות העצמית.

עוד מציינים הארגונים כי תוספת השתתפות עצמית בבריאות הנפש תחמיר עוד יותר את המגמה המדאיגה של עליית ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל, שגם כך היא מהגבוהות במדינות ה-OECD ועמדה על קרוב ל-34% בשנת 2022.

זרם פניות למרכז לטראומה וחוסן של אוניברסיטת תל אביב

בתוך כך, הקליניקה של המרכז הלאומי לטראומה וחוסן של אוניברסיטת תל אביב שאמורה היתה להיפתח רק בשנת 2026, נפתחה לפני כחודש. כך מדווח עידו אפרתי בהארץ. בחודש הראשון לפעילות הקליניקה התקבלו בה יותר מ-500 פניות לטיפול מצד אזרחים וחיילים. צוות הקליניקה מדווח כי זרם הפניות נחשב לחריג מאוד, גם ביחס למבצעים צבאיים גדולים בעבר ומעיד על עומק המצוקה הנפשית בציבור.

פרופ' יאיר בר-חיים הוא ראש המרכז ואת הקליניקה מנהל ד"ר אופיר לוי, ששימש במשך עשר שנים מנהל היחידה לתגובות קרב של משרד הביטחון. הקליניקה כוללת 30 אנשי מקצוע – פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאליים קליניים ופסיכיאטר, כולם בעלי ניסיון רב שנים בטיפול בפוסט-טראומה.

הקליניקה נועדה לשמש כזרוע הטיפולית של המרכז לטראומה וחוסן לאומי, שמשלב מחקר, לימודי התמחות וטיפול בתחום הפוסט-טראומה ובריאות הנפש, אלא שאירועי השבעה באוקטובר והמלחמה הובילו להקדמת מועד הפתיחה.

35% מהפניות הן של נשים (חיילות ואזרחיות), 10% מהפניות של שורדי פסטיבל נובה ומפונים מהדרום והצפון. אצל כ-40% מהפונים הטראומה לא בהכרח קשורה למלחמה, אך המציאות היומיומית הקשה הובילה אותם לפנות לטיפול. "כמחצית מהפונים הם מילואימניקים שחזרו מהלחימה בעזה או בצפון. זה נע בין צעירים רווקים בתחילת שנות ה-20 לחייהם ועד בני 50 ומעלה, עם משפחות וילדים", מסר פרופ' בר-חיים.

נושאים קשורים:  טיפול נפשי,  טראומה,  בריאות הנפש,  חדשות,  ישראל במלחמה,  השתתפות עצמית
תגובות