בני משפחות החטופים ממעגל שני אינם זכאים לטיפול נפשי

בני משפחות החטופים ממעגל שני אינם זכאים לטיפול נפשי, כך נחשף בדיון בנושא מצבם הנפשי של בני משפחה של חטופים שנערך אתמול (ב') בוועדת הבריאות של הכנסת בהשתתפות בני המשפחות ששיתפו בכאב על מצבם הנפשי.

חוק הביטוח הלאומי מגביל את מעגל בני המשפחה הזכאים לטיפול נפשי. בני משפחה של חטופים, שחלקם שוחררו וחלקם עדיין בשבי, תיארו בדיון את מצבם ואת מצבם של מי שמוגדרים כ"מעגל שני" וכוללים בין השאר דודים, סבים ואחיינים. הם העידו על דיכאון, חוסר תפקוד, תשישות נפשית ופיזית, ירידה במשקל, חוסר שינה, עלייה בצריכת תרופות פסיכיאטריות ואובדן כושר עבודה.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, התחייב כי בני המשפחות ימשיכו לקבל טיפול ויהיו זכאים כולם להמשך טיפול גם לאחר שחרור החטופים.

לאה ינאי, שאחותה נחטפה ושוחררה, העידה כי משפחתה לא מקבלת טיפול נפשי או ליווי לאובדן הכנסה. חן אביגדורי, שאשתו ובתו היו בשבי ושוחררו, סיפר על עלייה בצריכת תרופות פסיכיאטריות וסמים ועל אובדן כושר עבודה, וקרא לאשר אוטומטית נכות נפשית לחטופים.

חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו ושוחררו, מספר בוועדת הבריאות על עלייה בצריכת תרופות פסיכיאטריות: 

ימית אשכנזי, שאחותה עדיין חטופה, זועקת בוועדת הבריאות: אנחנו לא מתפקדים

ראש אגף ממשל במינהלת החטופים, יעל גורן-חלקיה, הדגישה כי לכל משפחה יש קצין מלווה מצה"ל הדואג לעדכון על מידע מודיעיני וכן מלווה אזרחי המרכז את הטיפול במשפחה. כשניסן קלדרון, אחיו של עופר החטוף התפרץ ואמר ששום נציג לא יצר עימו קשר מאז פרוץ המלחמה, השיבה גורן חלקיה כי תבדוק זאת.

רס"ן ג'וש לוסון, ראש תחום הבריאות במינהלת החטופים, סיפר על ליווי יזום, מתמשך וסיפוק מענה לכל צורכי המשפחות, מאז פרוץ המלחמה. לדבריו, מתוך כ-6,000 משימות שהמינהלת פתרה, כ-500 היו בתחום הבריאות ו-250 בטיפול נפשי, ומענה זה ניתן גם לקרובים-רחוקים, חברים, אורחים מחו"ל או שכנים. הועברו תרופות ואביזרים רפואיים למשפחות וקוצרו תורים.

"ברור לנו לחלוטין הקריטיות של הטיפול הנפשי", אמר לוסון. "37% מהמשפחות קיבלו טיפול ו-26% מהן לא היו מעוניינות בטיפול בשלב זה. 19 משפחות מעוניינות בטיפול כזה אך טרם הוצמד להן מטפל".

פרופ' חגי לוין, המלווה את המשפחות, הדגיש את המתח, הסבל הנפשי והפגיעה הישירה לטווח המיידי והרחוק בבריאותם הפיזית והנפשית של בני המשפחות. "חוסר ודאות מוחלט ומתמשך מביא ללחץ נפשי, הפוגע אנושות במערכות הגופניות והנפשיות", אמר פרופ' לוין וקרא למינוי אחות קשר לשירותי רפואה כלליים ולדאגה גם לקרובי המשפחה הרחוקים.

ראש חטיבת הבריאות במכבי שירותי בריאות, ד"ר ערן רוטמן, הציג נתוני סקר שכלל את המשפחות והמתנדבים במטה המשפחות, לפיהם כ-80% מבנות משפחות החטופים מדווחות על שינוי לרעה בתפיסת מצבן הבריאותי, פי שניים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית; 21% דיווחו שירדו בצורה משמעותית במשקל, פי עשרה ביחס לאוכלוסיה הכללית. נרשמה עלייה של יותר מפי שניים בדיווח על שימוש בתרופות לטיפול במצבי דיכאון או חרדה (מ-8% ל-19%); 93% ממשפחות החטופים העידו כי שנתם נפגעה; 14% מדווחים על נטילת כדורי שינה; 51% מבני המשפחות פנו לטיפול נפשי ו-29% דיווחו כי לא פנו אך הם מרגישים שהם זקוקים לטיפול כזה.

לדברי ד"ר רוטמן, "הסקר מתאר מצב קשה איתו מתמודדות מדי יום משפחות החטופים והחטופות. משימתנו וחובתנו היא ללוות, לתמוך ולסייע להן ככל האפשר כדי לנסות להקל אפילו במקצת על סבלן".

אל נוכח העדויות והתוצאות מהסקר שהוצג, אמר יו"ר הוועדה משריקי כי "מלחמתם היומיומית - כאריות – של בני המשפחה, לשחרורם של יקיריהן, מביאה בהכרח למתח בלתי נסבל" וכי הנתונים מהסקר מזעזעים. לצד התחייבותו לזכאות לטיפול לבני המשפחות הוא דרש ממינהלת החטופים וממשרד הבריאות לייצר "מסלול ירוק" עבור המשפחות והשבים בכל המעגלים, בקבלת טיפול רפואי וטיפול נפשי, להנגיש עבורם את הטיפולים, לקצר זמני המתנה ולצמצם ביורוקרטיה.

משריקי גם ביקש מהמינהלת ליצור קשר יזום אחת לשבוע עם בני משפחות החטופים שלא הביעו נכונות לקבל סיוע נפשי, ולהציע להם סיוע כזה.