דעות

רופאים מעולים, מנהלים קצת פחות

סיפור שממחיש את רמת ההבנה העסקית והכללית של המנהלים בבתי החולים הציבוריים - בעיה שלא נפתרה במלואה עד היום

המבנה הישן של בית החולים אסותא בתל אביב. "מאות מטרים רבועים של נדל"ן יקר ערך – שבהם שכן המכון הגרעיני – עמדו ריקים ועזובים". צילום: Gellerj/ ויקיפדיה

בקומה העליונה של בית החולים אסותא, באגף הדרומי, שכן האגף לרפואה גרעינית. בראש האגף עמד פרופ' ארנסטו לובין, אדם מוערך ביותר ורופא מוכשר. לובין היה מהאדריכלים של הרפואה הגרעינית בישראל, היה יועץ רפואי לוועדה לאנרגיה אטומית וניהל את המחלקה לרפואה גרעינית (איזוטופים) בבית החולים בילינסון. המכון ב"אסותא" עבד פעמיים בשבוע: בימים שני וחמישי, מהשעה ארבע עד השעה שבע בערב. בשאר ימות השבוע עמדו כמה מאות מטרים רבועים של נדל"ן יקר ערך – שבהם שכן המכון – ריקים ועזובים.

פניתי להנהלת "אסותא" עם רעיון: חבל להחזיק אגף שלם ריק כל השבוע, זה בזבוז משווע, ויש לזה פתרון. הרי לפני תקופה נבנה מרכז הדמיה חדש בקומת הכניסה של בית החולים; נוכל להעביר לשם את פעילות היחידה לרפואה גרעינית, וכך יפונה השטח העצום שבו נמצא המכון הנוכחי. את השטח שיתפנה נהפוך לאגף לפעולות אמבולטוריות, ניתוחים קטנים שאינם מחייבים אשפוז לילה. לפעולות האלו יש דרישה גדולה והן יכולות לייצר הכנסה משמעותית לבית החולים. ההנהלה אישרה, ורק דבר אחד ביקשה שאעשה: שאדבר עם לובין.

כך עשיתי. באתי לפרופ' לובין ואמרתי לו שאנחנו מבקשים לפנות את האגף לרפואה גרעינית לטובת אגף חדש לרפואה אמבולטורית, והתחייבתי שנבנה לו חדרי בדיקה מודרניים ומתקדמים – למטה, במרכז ההדמיה. אתם כבר יכולים להבין לבד שקל זה לא היה; לובין התחיל לצעוק עלי, כאילו גנבתי לו את הרכוש הפרטי. גם לאחר שניסיתי להבהיר לו את המשמעויות הכלכליות של המהלך לבית החולים ואת העובדה שהוא לא מפסיד כלום, דבר לא עזר. חזרתי להנהלה, ואבא שלי, שהיה מנהל בית החולים, אמר לי: אודי, אני לא רוצה לריב עם לובין, תמתין.

המתנתי, אבל בכל זאת ביקשתי למצוא הזדמנות. ביקשתי ממנהל התפעול של בית החולים שיכין הכל לקראת ביצוע המהלך, ואז נקרתה ההזדמנות: התברר שגם לובין וגם אבא שלי יוצאים לנופש בחו"ל במקרה באותו הזמן, למשך עשרה ימים. נתתי את האור הירוק, ובתוך עשרה ימים בלבד העברנו לקומת הכניסה את המכון לרפואה גרעינית ובנינו במקומו מחלקה נהדרת לניתוחים אמבולטוריים. ואז – לובין חזר ארצה.

באותו יום קיבלתי טלפון: "אודי, בוא מהר, יש פה היסטריה". פרופ' לובין הגיע לאגף הדרומי – האגף שלו לשעבר, ומשהבין את המחטף שנעשה, הרעיד את הבניין בצעקות. הובלתי אותו לקומת הכניסה, הראיתי לו את החדרים החדשים שבנינו בשבילו, וניסיתי שוב לדבר אל ליבו ולשכנע אותו שהמערך שלו לא נפגע בכלל, אבל דבר לא עזר. ננזפתי, אבל בסוף היום מה שצריך לקרות – כלכלית, עסקית ורפואית – קרה. המרכז לרפואה גרעינית היה במקום המתאים לו, מחלקת הניתוחים האמבולטוריים פעלה בשלוש משמרות, עשתה עבודה מצוינת, הכניסה כסף רב לבית החולים ונתנה שירות מצוין איכותי ומקצועי לחולים רבים. כולם היו מרוצים – מלבד לובין.

כעבור כשנה התכוונתי להתחיל התמחות. פרופ' לרנר שהיה מנהל מחלקת הרנטגן ב"בילינסון", העריך אותי מאוד לאור ההיכרות שהיתה בינינו מ"אסותא" והציע לי להתמחות אצלו, זימן אותי לביקור במחלקה, ערך לי סיור והכיר לי את הרופאים והצוות, ולקראת סיום הציע לי לעבור אצל מנהל בית החולים. ואז התברר לי שהמנהל אינו אלא פרופ' לובין. נכנסנו אליו למשרד. "פרופ' לובין, זה אודי פרישמן, מתמחה חדש, אולי אתה מכיר אותו?". לובין קם וענה בחיוך: "בוודאי שאנחנו מכירים", ולחץ את ידיי בלבביות. באותו ערב כשהגעתי הביתה, אימי סיפרה לי שלרנר מחפש אותי, הבנתי מיד שב"בילינסון" לא אוכל להתמחות. הלכתי להתמחות ב"איכילוב".

את הסיפור הזה אינני מספר כי אני כועס על לובין. מטרתו היא להמחיש שהניהול של המערכת בימים ההם, גם האדמיניסטרטיבי וגם הכלכלי, לא נעשה על ידי הטובים ביותר מבחינה ניהולית. הבחירה במנהל לא היתה בשל איכותו כמנהל, נסיונו או השכלתו העסקית או הכלכלית או הפיננסית אלא כי הוא רופא שלא מצא את מקומו במערכת הקלינית וצריך למצוא לו סידור עבודה, או שהוא במעמד כל כך בכיר שרוצים לתת לו כבוד, בלי קשר ליכולת העשייה הניהולית שלו.

למרבה השמחה, המצב השתפר מאז. מנהל רפואי הפך להיות מקצוע, והיום רואים הרבה יותר מנהלים טובים במערכת הבריאות. היום יש פקידים מקצועיים יותר ממה שהיו בעבר וזה מצוין. אבל המצב רחוק מלהשביע רצון, כי גם המנהלים הטובים עדיין מובלים על ידי מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות, על ידי המנכ"ל והשר – ושם עדיין לא קרה השינוי.

להוסיף תקציבים למערכת כזאת יהיה בזבוז של ממש. כל זמן שאין שינוי כיוון מבני, כל עוד אין הכרה בכך שהמרכז של הרפואה צריך לעבור מבתי החולים לקהילה, ששוויון הוא מקסם שווא ושמערכת הבריאות הפרטית אינה אויב של המערכת הציבורית – המצב לא ישתפר.

מתוך ספרו החדש של ד"ר אודי פרישמן, "העיקר הבריאות – מלחמתה המסוכנת של המערכת ברפואה הפרטית.

רכישת עותק דיגיטלי לספר ועותק קשיח באתר הספריה העסקית

נושאים קשורים:  ד"ר אודי פרישמן,  פרופ' ארנסטו לובין,  מינהל רפואי,  מנהלי בתי חולים,  ספר חדש,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
09.09.2021, 10:25

מנהלי בתי חולים היום הינם גרועים ונחותים מבחינה מקצועית והכי חשוב מבחינה ערכית. בדיוק כמו מי שממנה אותם במשרד הבריאות. המצב היום גרוע מתמיד וככה נראית הרפואה הציבורית היום. דרך אגב, תתבייש לך איך אתה מנצל את הבמה ומלכלך על רופאים טובים ממך מכל הבחינות שלא נולדו עם כפית של כסף ומגש של זהב כמוך. אם הייתי לובין או קרוב משפחה שלו הייתי תובע אותך על הוצאת דיבה.

אנונימי/ת
09.09.2021, 10:53

לא הייתה כאן שום הכפשה שמתקרבת אפילו לקריטריונים של הוצאת דיבה.
ובלי להכיר את הפרסונות, זה לא סוד שיכולים להיות רופאים מעולים עם אגו מנופח שיביא אותם להתעקש על החלטות גרועות מאוד מבחינה ניהולית וכלכלית

אנונימי/ת
10.09.2021, 09:49

ושר אוצר הוא כלכלן הטוב ביותר. ומנכלים במשרות ציבוריות. ומנהלי בתי המשפט כול אלו הטובים ביותר? מפכל? שבס?
חשוב שמנהל רפואי באשר הוא יהיה רופא! נקודה. רצוי שיהיה מנהל טוב אבל בשביל לחפות על נפלים יש סגנים
ואין מושלמות אבל קל לירות לרופאים ברגל הם נהנים מזה. שנה טובה

אנונימי/ת
10.09.2021, 11:28

אפשר להציע תיקון לשם של המאמר -
"רופאים טובים, מנהלים נוראיים"
המערכת מלאה וגדושה במנהלים (פחות במחלקות, יותר בדרגות מעל) עלובים, טפשים, פחדנים, מנופחי אגו וחסרי מעוף.
מי שנפגע הם לא רק העובדים אלא המערכת כולה

אנונימי/ת
10.09.2021, 11:34

גם בחש בקלחת (עוד לפני שהיה מתמחה), גם עירב את אבא'לה, גם עשה מעשה בגניבה ואז מתפלא שלא התקבל.. נו באמת
נשמע כמו בחור עם ביצים אבל הכותרת הייתה צריכה להיות "קידום ספרו של אודי פרישמן" כי מכל הדוגמאות למה רופאים אינם מנהלים טובים זו חלשה במיוחד.
הכתבות באתר סה מדרדרות מדחי אל דחי

אנונימי/ת
12.09.2021, 08:50

נראה שתגובה זו נכתבה על ידי מי שמכיר את הרזומה של פרישמן

10.09.2021, 11:41

חובה לבדוק כיצד יותר ויותר מנהלי בתי חולים מקבלים כיום תואר פרופסור, ללא עשיה מחקרית ומדעית ברמה הנדרשת.

אנונימי/ת
11.09.2021, 08:12

זה חלק מהורדת המעמד של פרופסור בכלל..
כדי לקבל תואר פרופסור צריך או להיות מרצה מבוקש במכללה , ללא קשר לכישורים האקדמיים, או להפעיל את כוחך כפוליטיקאי בהנהלת בתי חולים.
לכן, במקביל לכל אותם "פרופסורים" ,מנהלי בתי החולים, קיימים עשרות רופאים , אקדמאים באמת, שהשקיעו שנים רבות במחקר אך מעמדם האקדמי נפגע עקב הקומבינות של המנהלים

אנונימי/ת
11.09.2021, 10:15

נכון במיוחד לישראל!
מחלקים פרופסורות על בסיס כוח ושמור לי ואשמור לך - פרופ' קליני ופרופ' משנה (המצאה ישראלית) ואחרי יומיים נעלם הקליני ונעלם המשנה. מביש!!

בארה"ב המתוקנת, הפרופ' יודע ומקיים שהפרופסורה שלו היא במוסד האקדמי, בתוך האוניברסיטה שהעניקה את התואר, ולא בבי"ח בו הוא עובד ולא לשימוש שלו כרופא. כל הפרופסורים מסתובבים בתוך בתי חולים כדוקטורים בלבד
אי אפשר לומר שישראלים, רופאים הר''י משרד הבריאות ועוד, לא יודעים כי פרופ' זה לשימוש באוניברסיטה, אך כאן בישראל מדביקים את את זה גם על המכונית.
גרוע מכל הוא המצב שכותבי חוות דעת רפואיות, רושמים בכותרת חוות הדעת שהם פרופסור. חוות הדעת הרפואית נערכת על סמך ניסיון רפואי של כותב חוות הדעת ולא על סמך מעמדו באוניברסיטה כאשר יתכן שאין כמעט ניסיון רפואי או שיש לו ניסיון רפואי כושל.
גם בתי המשפט אשמים בתופעה הזאת הייחודית מאד לישראל. בתי המשפט היו צריכים לאסור מרופאים שימוש בתואר פרופסור כאשר הם מופיעים כמומחים בשטח רפואה מסוים, מאד מוגדר. אף ראיתי כאלה שכתבו חוות דעת כפרופ' בנושא שלא התעסקו בו בשטח מומחיותם כרופא.
הפוליטיקה שולטת בכל השטחים, בצורה הגרועה ביותר, וממליץ לכל אחד שיקרא את ספרו של ארי שביט - בית שלישי - ולחשוב עד אנה אנו באים.
הממשלה ובתי המשפט היו צריכים לאסור כל הפרסומות הזולות והמטעות שמפרסמים לא מעט רופאים, על ''מומחיותם ועל ייחודם''. יתרה מזאת רופאים ירדו ל..... כאשר הם משווקים ומפרסמים מוצרים של חברות מסחרית תחת כותרת של פרופסור, שאגב לעתים גם אין לאותו רופא פרופסורה ואף הוזהר מספר פעמים. אך מילים ואזהרות בישראל מגיעים לפח הזבל ע"י אותם מוזהרים.
אין פוצה פה ומצפצף, התדרדרות נמשכת, הצורחים והצועקים מקבלים מבלי שוועדת בדיקה תוקם לבדוק אם אמת יש בצעקתם ולאן מועברים הכספים ומחולקים - שבעת בתי החולים שהתאגדו כציבוריים בצרחות ובדרישת מיליונים. לא כולם בגירעון!!! לא כולם בגירעון!!! אסור לתת מיליארדים מבלי שוועדות יבדקו ההתנהלות הכספית של כל אחד מאותם בתי חולים הקוראים לעצמם ציבוריים, שמאגד אותם עגל הזהב. יש לבדוק למי מחולקים הכספים ולמי משלמים משכורות עתק, גם לקרובי משפחה ולעצמם.

אנונימי/ת
12.09.2021, 07:56

BRAVOֱֱֱ. זה מנחם לקרוא את האמת.

אנונימי/ת
10.09.2021, 12:24

ההשוואה לשר אינה מתאימה, משום שבמציאות הישראלית שרים מגיעים מהפוליטיקה. לגבי מנכלים וכו'. כן מנהל בית חולים צריך להיות רופא, אבל זה לא רצוי שיהיה מנהל טוב. זה הכרחי שיהיה מנהל טוב. למעשה עדיף שיהיה רופא בינוני ומנהל טוב מאשר ההפך

אנונימי/ת
10.09.2021, 15:21

במציאות הישראלית מנהלי ביהח לא מגיעים מהפוליטיקה? מהקליקה? מהקשרים? מה ההבדל?

אנונימי/ת
10.09.2021, 12:56

כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים.

אנונימי/ת
10.09.2021, 18:27

אפשר היה לעשות את כל הטררם והטפיחה העצמית על השכם בלי להזכיר שמות. לא יפה. לא אסתטי. ניכר שמדובר במנהל ופחות ברופא

אנונימי/ת
12.09.2021, 08:47

מעניין אם בספר שהוציא לאור אודי פרישמן הוא מספר איך "מכר" תורנויות בזמן התמחותו ב'איכילוב' ורק הודות לעו"ד ממולח, ניצל מהעמדה לדין.

אנונימי/ת
12.09.2021, 08:59

על פי תקנות הרופאים - תשל"ג - 1973: לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה.