דעות

ההנחיות, הביורוקרטיה והאלימות הגואה נגד רופאים בשנת הקורונה

בידודים, אישורי החלמה ושחרור מבידוד, למי מגיע תו ירוק, תיעוד חיסונים ועוד - העיסוק בביורוקרטיה במקום ברפואה חושף אותנו, רופאי הקהילה, לעימותים בלתי פוסקים עם המטופלים ותורם לאלימות המופנית כלפינו

האלימות נגד צוותים רפואיים גואה בשנת הקורונה. התופעה הקשה, המוכרת מזה שנים, הולכת ומתגברת כתוצאה של תהליכים המתרחשים בעת המגיפה. עצוב ונורא ככל שיהיה לומר את זה, למדיניות משרד הבריאות יש תרומה לתופעה הקשה הזו. במאמר הזה אתמקד באלימות הנחווית במרפאות הקהילה, שכן אלימות מילולית ופיזית אינה מנת חלקם הבלעדית של העובדים בבתי חולים. דווקא בעת שהרופאות והרופאים משקיעים את נשמתם בטיפול בתנאים קשים, אנחנו חווים במרפאות הקהילה אלימות הולכת ומתגברת למימדים שלא הכרנו.

אנו רואים במרפאות מטופלים רבים שהסגרים, סגירת מערכת החינוך, ההגבלות, הפגיעה בפרנסה וחובת ההתחסנות גרמו להם דיכאון, חרדה ועקה (סטרס). אסטרטגיית ההסברה של משרד הבריאות במגיפה, המבוססת באופן שגוי על הטלת פחד ואימה מפני הנגיף, והחשיפה הרבה מדי לתקשורת בעידודו הפעיל, תורמים ללחץ הזה. אנשים בלחץ הם חסרי סבלנות, מרגישים תחושת איום ונוטים להתפרצויות אלימות. יש בהם שהפכו לתובענים בלי גבולות ורוצים הכל כאן ועכשיו. ביקורים טלפונים שאפשרנו כדי למנוע הדבקה ולהקל על הקהל הפכו מקור לניצול לרעה.

מדוע הנפקת אישורי החלמה לחולים קלים בביתם מוטלת בכלל עלינו במקום לתת אותם באופן אוטומטי ומקוון, שהרי אין כאן בכלל שיקול דעת רפואי?

רופאה סיפרה ברשת רופאים איך ספגה צעקות ואיומים ממטופל חולה קורונה בביתו שדרש להשתחרר לאחר חמישה ימים במקום לאחר עשרה ימים כפי שההנחיה קובעת. מדוע הנפקת אישורי החלמה לחולים קלים בביתם מוטלת בכלל עלינו במקום לתת אותם באופן אוטומטי ומקוון, שהרי אין כאן בכלל שיקול דעת רפואי? האם ברפואה מוכרת בכלל מחלה זיהומית אחרת שאנו צריכים לתת לה אבחנה של Recovered patient חוץ מאשר לצורך הביורוקרטיה?

ההנחיות של משרד הבריאות לקורונה כה מסובכות וחסרות פשר שכדי להבין אותן צריך קורס מיוחד בבית ספר לרפואה. חמור מזה, אנשי בריאות הציבור נטלו מאיתנו, הרופאים, את נשמת אפינו - שיקול הדעת הקליני. ההנחיות מטילות עלינו, רופאי הקהילה הקלינאים, עיסוקים שאינם בתחומנו: בידודים, אישורי החלמה ושחרור מבידוד, למי מגיע תו ירוק, תיעוד חיסונים ועוד. מטופלים שפונים בשאלות ביורוקרטיות למוקד משרד הבריאות מופנים ישירות לרופא המשפחה. לנו לא נעים להשיב את פניהם ריקם. אחרי הכל אנחנו הרי מכירים אותם אישית.

במשרד הבריאות ובקבינט הקורונה יושבים רופאים ששנים לא נגעו בחולים, מנותקים מהשטח, אז איך הם יבינו את חוויית הרופא המטפל, בחולי הקורונה ובאחרים?

אנחנו, המטפלים בחולים, איננו רופאי בריאות הציבור. העיסוקים הללו בביורוקרטיה במקום ברפואה חושפים אותנו לעימותים בלתי פוסקים עם המטופלים, מערערים את מערכת היחסים המקודשת שבין מטפל-מטופל ואת האמון המצוי בבסיסה, ותורמים בסופו של דבר לאלימות המופנית כלפינו, כי אנחנו מבחינתם הפנים של המערכת.

איגודי הרופאים צריכים לשים קץ להתנהלות הזאת. במשרד הבריאות חייבים להבין את ההשלכות השליליות הן של הגבלות מיותרות על הציבור והן של הנחיותיהם המקצועיות לשטח. אבל במשרד הבריאות ובקבינט הקורונה יושבים רופאים ששנים לא נגעו בחולים, מנותקים מהשטח, אז איך הם יבינו את חוויית הרופא המטפל, בחולי הקורונה ובאחרים?

הטיפול באלימות נגד צוותים מתמקד לעתים בצדדים הטכניים: העברת מטופל אלים למרפאה אחרת, לחצני מצוקה, צווי הרחקה. ככל שאלה חשובים, מן הראוי לעסוק יותר בשורשי התופעה הקשה הזו וללמוד את עומק המצוקה הן של הצוותים והן של המטופלים, שהחריפה בעת המגיפה. הנחיות משרד הבריאות וההודעות לציבור חייבות להביא בחשבון את חוויית המטפלים בשטח. הנזק שמשרד הבריאות גורם בפעולותיו למקצוע הרפואה ולמרקם העדין של יחסי הרופא והמטופל עלול להיות בלתי הפיך. דרושים בדחיפות ניהול שמחובר לשטח ושינוי גישה.

נושאים קשורים:  ד"ר יואב יחזקאלי,  קורונה,  אלימות נגד רופאים,  דעות,  חדשות,  משרד הבריאות,  מרפאות קהילה
תגובות
אנונימי/ת
13.10.2021, 19:16

דר יואב יקר, תודה על מאמר, ברשותך אל לנו לשכוח לרגע שלכול תגובה יש גם תגובה חוזרת לחיוב ולשלילה.
אתה מצייר אנשי צוות כ טלית שכולה תכלת. ניסית פעם להיות בצד השני של המתרס? אני כן! והבנתי כמה אנחנו אנשי הצוות זקוקים לזריקת דחף של יחסי אנוש בסיסיים.
במאמר שלך הוצגו סוגיות חשובות אך גם יצרת מין מערבולת של כולם. למרות שלכול סוגיה זה דיון בפני עצמו:
אלימות בתקופת קורונה
עבודה רפואית שהפכה למשרדית.
רופאי משרד בריאות המנותקים.
עומס מטלות על רופא המשפחה.
בריאות הציבור והאם הרופא בקהילה הוא בהכרח מומחה בבריאות הציבור.
שאלה: האם אלו בעיות דחופות בזמן מלחמה ביולוגית על היקום?
לא מזלזלת חלילה. אבל חינוך רפואי להכלה ואמפתיה זה לא עיניין מנהלי זה בהחלט עיניין אישי