מחקרים

האם ניתן לזהות מתי אדם נמצא בחלום צלול בעזרת כלים פשוטים?

נמצא כי ניתן להשתמש במכשיר אלקטרומיוגרפיה לזהות מצב של חלום צלול ואין צורך בצוות מיומן במכון שינה ופוליסומנוגרפיה

13.01.2022, 16:32

חלומות צלולים (Lucid Dreams - LD) הינם חלומות שהאדם מודע שהוא חולם. למופע זה יש יישומים רבים הכוללים בין היתר השלכות פסיכולוגיות, אימון ביצוע תנועות פיזיות ושליטה במחשבים תוך כדי שינה. עם זאת, יש קושי בביצוע מחקרים בנוגע ל-LD מכיוון שזיהוי חלומות אלו נעשה בעזרת פוליסומנוגרפיה (Polysomnography - PSG) שהינו כלי מחקרי יקר ערך ושימוש בו מצריך צוות מיומן. פרוטוקול הזיהוי הרגיל עלול גם להפחית את יעילות ההשראה של LD. במחקר זה החוקרים בחנו האם בני אדם יכולים לשלוח אותות זמניים שיזוהו באלקטרומיוגרפיה (Electromyography - EMG) על ידי ביצוע תנועות סנטר קבועות מראש (Pre-agreed chin movements - PACM) עם השריר הסאב-מנטליס בשלב האטוניה בשינה. יכולת זו תבטא שינת REM והכרה בו זמנית - אשר הינם המאפיינים העיקריים של LD.

בתנאי מעבדה, מתנדבים התבקשו לפתוח את הלסת שלהם שלוש פעמים כאשר היו במצב של LD מיד לאחר ביצוע פרוטוקול אימות לווידוא מצב LD, על מנת להשיג את התוצע העיקרי של המחקר.

תוצאות המחקר הדגימו כי ארבעה מתוך חמשת הנבדקים שהוכחו כנמצאים במצב של LD, על פי פרוטוקול קבוע מראש, הצליחו לבצע PACM. תוצאים אלו הדגימו כי לא ניתן לחסום את אותות השינה באזור הסאבמנטלי גם במהלך אטוניה של השרירים בשינה. בנוסף, ניתן להתחשב בממצאים אלו על מנת ליצור פרוטוקול זול ואמין, המצריך חיישן EMG בלבד, לזיהוי LD. אמצעי זה הינו זול בהרבה ממכשירי PSG ושימוש בו יהיה נוח עבור החוקר והנבדק כאחד מכיוון שניתן ליצור מערכת קלה לחבישה שהנבדק יוכל לשים בבית והחוקר יוכל לשלוט בה מרחוק.

מסקנת החוקרים היא כי שימוש ב-EMG לזיהוי LD יכול להוזיל ולהקל על ביצוע מחקרים בנושא ולספק גילויים מדעיים חדשים רבים. בנוסף ניתן להשתמש במכשירים אלו גם במחקרי שיתוק שינה.

מקור:

Michael Raduga, et al (2021) “Detecting lucid dreams only by submentalis electromyography.” Sleep Medicine, December 2021. Vol. 88 p. 221-230. doi.org/10.1016/j.sleep.2021.10.030

נושאים קשורים:  מחקרים,  חלום צלול,  אלקטרומיוגרפיה,  פוליסומנוגרפיה,  שיתוק שינה
תגובות